ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 41: ז' היכלות גן עדן › פיסקה 14 (לח ע"ב)

לפנים ממנו העונים ׳אמן יהא שמיה רבא׳ בכל כחם - ורואים אורות המתאחדים ואינם מתאחדים

בראשית · ז' היכלות גן עדן · מאמר 41 · פיסקה 14 · דף לח ע"ב

לשון הזוהר

לְגוֹ מֵהַאי הֵיכָלָא קַיְימִין כָּל אִנּוּן דִּמְקַדְּשִׁין בְּכָל חֵילָא שְׁמָא דְמָרֵיהוֹן, וַאֲתִיבוּ אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל חֵילָא. וְאִלֵּין אִנּוּן קַיְימִין לְגוֹ בְּגוֹ הַאי הֵיכָלָא, וְהַהוּא נְהוֹרָא דְּכָלִיל כָּל גַּוְונִין נָהִיר לוֹן, מֵהַהוּא נְהִירוּ קַיְימִין וְחָמָאן נְהוֹרִין אָחֳרָנִין דְּאִתְאַחֲדָן וְלָא אִתְאַחֲדָן בְּגַוַּויְיהוּ.

תרגום

לִפְנִים מֵהַהֵיכָל הַזֶּה עוֹמְדִים כָּל אֵלּוּ שֶׁמְּקַדְּשִׁים בְּכָל הַכֹּחַ שֵׁם רִבּוֹנָם, וְעוֹנִים אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל הַכֹּחַ. וְאֵלּו הֵם עוֹמְדִים לִפְנִים בְּתוֹךְ זֶה ההֵיכָל. וְאוֹתוֹ אוֹר שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגְּוָנִים מֵאִיר לָהֶם. מֵאוֹתוֹ הָאוֹר עוֹמְדִים וְרוֹאִים אוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁמִּתְאַחֲדִים וְלֹא מִתְאַחֲדִים בְּתוֹכָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לגו מהאי היכלא קיימין כל אנון דמקדשין בכל חילא שמא דמריהון, ואתיבו אמן יהא שמיה רבא מברך בכל חילא. ואלין אנון קיימין לגו בגו האי היכלא, וההוא נהורא דכליל כל גוונין נהיר לון, מההוא נהירו קיימין וחמאן נהורין אחרנין דאתאחדן ולא אתאחדן בגווייהו.

התרגום: לפנים מההיכל הזה עומדים כל אלו שמקדשים בכל הכח שם רבונם, ועונים אמן יהא שמיה רבא מברך בכל הכח. ואלו הם עומדים לפנים בתוך זה ההיכל. ואותו אור שכולל כל הגונים מאיר להם. מאותו האור עומדים ורואים אורות אחרים שמתאחדים ולא מתאחדים בתוכם.

מן המפרשים

אור יקר: בלבושין כגוונא דהאי עלמא לבוש אור אל הנשמה נראה גשמי כגשם העולם הזה כמו שנתבאר בההוא עובדא דרבי אלאי בזוהר ועובדא דרבי פרחיא במדרש רות מהזוהר. מקומם כדפירשנו בזוהר במקום אחר וכמו שמה מלכות למטה ממנה הם הקליפות כן בהיכל זה פתח…

מהרח"ו: בגו האי היכלא קיימין אינון דמקדשי וכו'. הכוונה כי אלו שעונין אמן וכו' הם יותר מדרגה לפנים מהראשונים, וזהו ששינה באומרו 'לגו' וכו', וזהו מה שחזר ואמר 'ואילין קיימין לגו לגו', ומזה תבין בשאר המקומות: דף ל"ח עד סוף דף מ"ה. ענין…

אור החמה: חד נהירו דכליל כל גוונין כמו שהיה הו"ד ה' פעמים ו"ד שהם חמשים *אולי פי' כי אמא עד הוד אתפשטת ובינה נהירו דכוללת כל הגוונין: כל אינון דסבלו יסורים כמו מדת הו"ד שהיא מדת הדין המייסרת. ואלו אודן לחזק מדת הוד: אינון דמקדשי. כי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר