ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 40: לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר › פיסקה 4 (לח ע"א)

דורות שת צדיקים היו ולמדו אומנות המלחמה - עד שבא נח ולימדם לעבוד את האדמה

בראשית · לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר · מאמר 40 · פיסקה 4 · דף לח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּל דָּרִין דְּאִשְׁתַּכְלָלוּ מִשֵּׁת כֻּלְּהוּ צַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי, לְבָתַר אִתְפַּשְּׁטוּ וְאוֹלִידוּ וְאוֹלִיפוּ אוּמָּנוּתָא דְעָלְמָא לְשֵׁצָאָה בְּרוּמְחִין וְסַיְיפִין, עַד דְּאָתָא נֹחַ וְאַתְקִין לוֹן תִּקּוּנָא דְעָלְמָא וּלְמִפְלַח וּלְאַתְקָנָא אַרְעָא, דְּהָא בְּקַדְמֵיתָא לָא הֲווּ זָרְעִין וְחָצְדִין, לְבָתַר אִצְטְרִיכוּ לְהַאי, דִּכְתִיב ׳עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ׳ וְגוֹ'.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁנִּתְקְנוּ מִשֵּׁת, כֻּלָּם צַדִּיקִים וַחֲסִידִים. אַחַר כָּךְ הִתְפַּשְּׁטוּ וְהוֹלִידוּ, וְלָמְדוּ אֻמָּנוּת הָעוֹלָם לְכַלּוֹת בִּרְמָחִים וַחֲרָבוֹת. עַד שֶׁבָּא נֹחַ וְהִתְקִין לָהֶם תִּקּוּן הָעוֹלָם וְלַעֲבֹד וּלְתַקֵּן הָאָרֶץ. שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִילָּה לֹא הָיוּ זוֹרְעִים וְקוֹצְרִים, אַחַר כָּךְ הוּצְרְכוּ לָזֶה, שֶׁכָּתוּב עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ וְגוֹ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק כל דרין דאשתכללו משת כלהו צדיקי וחסידי, לבתר אתפשטו ואולידו ואוליפו אומנותא דעלמא לשצאה ברומחין וסייפין, עד דאתא נח ואתקין לון תקונא דעלמא ולמפלח ולאתקנא ארעא, דהא בקדמיתא לא הוו זרעין וחצדין, לבתר אצטריכו להאי, דכתיב ׳עוד כל ימי הארץ׳ וגו'.

התרגום: אמר רבי יצחק, כל הדורות שנתקנו משת, כלם צדיקים וחסידים. אחר כך התפשטו והולידו, ולמדו אמנות העולם לכלות ברמחים וחרבות. עד שבא נח והתקין להם תקון העולם ולעבד ולתקן הארץ. שהרי בתחילה לא היו זורעים וקוצרים, אחר כך הוצרכו לזה, שכתוב עוד כל ימי הארץ וגו'.

מן המפרשים

הסולם: אר"י כל דרין דאשתכללו משת כלהו צדיקי וחסידי: אר"י כל הדורות שנשתכללו ובאו משת היו כולם צדיקים וחסידים. לבתר אתפשטו וולידו ואוליפו אומנותא דעלמא לשצאה ברומחין וסייפין, אחר כך נתפשטו בעולם והולידו בנים ולמדו אומנות העולם להשמיד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר