תאות החשך להיכלל בימין - ולכן נשאר הלילה בחסרון
בראשית · ויאמר אלהים יהי אור · מאמר 4 · פיסקה 14 · דף יז ע"א
לשון הזוהר
׳לַיְלָה' אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא מֵהַהוּא חֹשֶׁךְ. וּבְגִין דְּהַהוּא חֹשֶׁךְ תִּיאוּבְתֵּיהּ לְאִתְכַּלְלָא בְּיַמִּינָא וְחָלַשׁ תּוּקְפֵּיהּ, אִתְפַּשַּׁט מִנֵּיהּ הַאי לַיְלָה. כַּד שָׁארֵי לְאִתְפַּשְּׁטָא הַאי לַיְלָה עַד לָא אִסְתַּיַּים הַהוּא חֹשֶׁךְ עָאל וְאִתְכְּלִיל בְּיַמִּינָא וְיַמִּינָא אָחִיד לֵיהּ, וְאִשְׁתְּאַר בִּגְרִיעוּ הַאי לַיְלָה.
תרגום
לַיְלָה - אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ מִצַּד הַשְּׂמֹאל מֵאוֹתוֹ חֹשֶׁךְ. וּמִכֵּיוָן שֶׁתַּאֲוַת אוֹתוֹ הַחֹשֶׁךְ לְהִתְכַּלֵּל בַּיָּמִין, וְנֶחֱלַשׁ כֹּחוֹ, הִתְפַּשֵּׁט מִמֶּנּוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה. כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט זֶה הַלַּיְלָה עַד שלֹא הִסְתַּיֵּם, אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ נִכְנָס וְנִכְלָל בַּיָּמִין, וְהַיָּמִין אוֹחֵז אוֹתו, וְנִשְׁאָר אוֹתוֹ לַיְלָה בְּחִסָּרוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳לילה' אדון כל הארץ, מסטרא דשמאלא מההוא חשך. ובגין דההוא חשך תיאובתיה לאתכללא בימינא וחלש תוקפיה, אתפשט מניה האי לילה. כד שארי לאתפשטא האי לילה עד לא אסתיים ההוא חשך עאל ואתכליל בימינא וימינא אחיד ליה, ואשתאר בגריעו האי לילה.
התרגום: לילה - אדון כל הארץ מצד השמאל מאותו חשך. ומכיון שתאות אותו החשך להתכלל בימין, ונחלש כחו, התפשט ממנו הלילה הזה. כשמתחיל להתפשט זה הלילה עד שלא הסתים, אותו חשך נכנס ונכלל בימין, והימין אוחז אותו, ונשאר אותו לילה בחסרון.
מן המפרשים
כתם פז: מסטרא דשמאלא [מההוא חשך]. ואמר מההוא חשך, והיה די לומר מסטרא דשמאלא, כי ידוע הוא כי השמאל נקרא חשך. והוסיף לומר 'מההוא חשך', למה שיבאר אחר זה:
מקדש מלך: תיאובתיה לאתכללא בימינא פי' כי הגבורות אחר שנכללו עם החסדים ונחלש תוקפם ונמתקו אזי הולכים לתקן הנוקבא כדמפרש ואזיל כד שרי לאתפשטא האי לילה עד לא אסתיים פי' כשהתחילה המ' להתקן בסוד ה תתאה ובסוד קטנה ועדיין לא נגמר תיקונה אזי…
הסולם: לילה אדון כל הארץ מסטרא דשמאלא מההוא חשך: לילה אדון כל הארץ, שהיא הנוקבא (כנ"ל דף נ"א אות ל"ז) היא נאצלת, מצד שמאל מהחושך ההוא. ובגין דההוא חשך, תיאובתיה לאתכללא בימינא וחלש תוקפיה, אתפשט מניה האי לילה, ומשום שחשך ההוא כל חשקו…