ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 4: ויאמר אלהים יהי אור › פיסקה 11 (יז ע"א)

הימין עולה עד הנקודה ונוטל זרע קדש - והוציא יסוד העולם

בראשית · ויאמר אלהים יהי אור · מאמר 4 · פיסקה 11 · דף יז ע"א

לשון הזוהר

עָאל יַמִּינָא בְּהַהוּא עַמּוּדָא שְׁלִים דִּבְאֶמְצָעִיתָא, כְּלִיל בְּרָזָא דִשְׂמָאלָא, וְסָלִיק לְעֵילָּא עַד נְקוּדָּה קַדְמָאָה, וְנָטִיל ‹יז.›וְאָחִיד תַּמָּן חֵילָא דִּתְלָת נְקוּדִּין ׳חֹלֶם שׁוּרֶק חִירֶק׳ זֶרַע קֹדֶשׁ, דְּהָא לֵית זַרְעָא דְּאִזְדְּרַע בַּר בְּרָזָא דָא, וְאִתְחַבַּר כֹּלָּא בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְאַפִּיק יְסוֹדָא דְעָלְמָא, וּבְגִין כָּךְ אִקְּרִי כֹּל, דְּאָחִיד לְכֹלָּא בִּנְהִירוּ דְּתִיאוּבְתָּא.

תרגום

נִכְנָס הַיָּמִין בְּאוֹתוֹ עַמּוּד הַשָּׁלֵם שֶׁבָּאֶמְצַע כָּלוּל בְּסוֹד הַשְּׂמֹאל, וְעָלָה לְמַעְלָה עַד הַנְּקֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְנוֹטֵל וְאוֹחֵז שָׁם כֹּחַ שֶׁל שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת: חוֹלָ"ם שׁוּרֻ"ק חִירִ"ק, זֶרַע קֹדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי אֵין זֶרַע שֶׁנִּזְרַע מִלְּבַד בַּסּוֹד זֶה. וְהִתְחַבֵּר הַכֹּל בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְהוֹצִיא יְסוֹד הָעוֹלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נִקְרָא כֹּל, שֶׁאוֹחֵז אֶת הַכֹּל בְּאוֹר הַתַּאֲוָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עאל ימינא בההוא עמודא שלים דבאמצעיתא, כליל ברזא דשמאלא, וסליק לעילא עד נקודה קדמאה, ונטיל ‹יז.›ואחיד תמן חילא דתלת נקודין ׳חלם שורק חירק׳ זרע קדש, דהא לית זרעא דאזדרע בר ברזא דא, ואתחבר כלא בעמודא דאמצעיתא ואפיק יסודא דעלמא, ובגין כך אקרי כל, דאחיד לכלא בנהירו דתיאובתא.

התרגום: נכנס הימין באותו עמוד השלם שבאמצע כלול בסוד השמאל, ועלה למעלה עד הנקדה הראשונה, ונוטל ואוחז שם כח של שלש נקדות: חול"ם שור"ק חיר"ק, זרע קדש, שהרי אין זרע שנזרע מלבד בסוד זה. והתחבר הכל בעמוד האמצעי והוציא יסוד העולם, ומחמת זה נקרא כל, שאוחז את הכל באור התאוה.

מן המפרשים

כתם פז: נהיר בה באורח נקודה קדמאה דנפיק מניה. כלומר, על דרך הנקודה הראשונה שיצא הוא ממנה:

מקדש מלך: עאל ימינא פי' חסד בההוא עמודא שלים דבאעצעיתא והוא הת"ת (ובספר ערוגת הבושם כתב וז"ל קרא וזמין לאפקא מהאי אור שלים דקיימא באמצעיתא. פי' הוא ת"ת חד נהירו דאיהו יסודא דעלמא ומההוא וכו' פי' כי מהאור שהוא חסד המתרבה בת"ת ממנו יוצא…

נזר ישראל: מלה דתלת נקודי. כי אלו הם ג' טיפין דאזדריק ממוחא (תיקו"ז סט קי.) . ונרמזים ביו"ד ברישא וגיזעא ושבילא (ראה זהר בלק רג: ) :

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: