ספר חנוך ממקום ספר תולדות אדם - וחנוך הנער, שכל הגנזים העליונים נמסרו בידו
בראשית · זה ספר תולדת אדם · מאמר 39 · פיסקה 6 · דף לז ע"ב
לשון הזוהר
וְכֵן תָּנִינָן, סֵפֶר הֲוָה לֵיהּ לַחֲנוֹךְ, וְדָא סֵפֶר מֵאֲתַר דְּסִפְרָא דְּתוֹלְדוֹת אָדָם הֲוָה, וְדָא הוּא רָזָא דְחָכְמְתָא. דְּהָא מֵאַרְעָא אִתְנְטִיל, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אלהי"ם׳. וְהוּא הַנַּעַר, כְּדִכְתִיב ׳חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ׳. וְכָל גִּנְזֵי עִלָּאֵי אִתְמַסְרָן בִּידֵיהּ, וְדָא מָסִיר וְיָהִיב וְעָבִיד שְׁלִיחוּתָא, וְאֶלֶף מַפְתְּחָן אִתְמַסְרָן בִּידֵיהּ, וּמְאָה בִּרְכָאן נָטִיל בְּכָל יוֹמָא וְקָשִׁיר קְשִׁירִין לְמָארֵיהּ. מֵעָלְמָא נָטִיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשִׁמּוּשֵׁיהּ, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי לָקַח אוֹתוֹ אלהי"ם׳. וּמִן דָּא אִתְמְסַר סִפְרָא דְּאִקְּרִי סִפְרָא דַחֲנוֹךְ. בְּשַׁעְתָּא דְּאָחִיד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְמִי לֵיהּ כָּל גִּנְזֵי עִלָּאֵי, אַחְמִי לֵיהּ אִילָנָא דְחַיֵּי בְּגוֹ מְצִיעוּת גִּנְּתָא וְטַרְפוֹי וְעַנְפוֹי, וְכֹלָּא חֲמֵינַן בְּסִפְרֵיהּ. זַכָּאִין אִינּוּן חֲסִידֵי עִלָּאִין דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה אִתְגְּלִי לְהוּ וְלָא אִתְנְשֵׁי מִנַּיְיהוּ לְעָלְמִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳סוֹד יהו"ה לִירֵיאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳:
תרגום
וְכֵן שָׁנִינוּ, סֵפֶר הָיָה לוֹ לַחֲנוֹךְ, וְזֶה הסֵפֶר מִמָּקוֹם שֶׁל סֵפֶר שֶׁל תּוֹלְדוֹת אָדָם הָיָה, וְזֶהוּ סוֹד הַחָכְמָה. שֶׁהֲרֵי מֵהָאָרֶץ נִטַּל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים. וְהוּא הַנַּעַר, שֶׁכָּתוּב (משלי כב) חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ. וְכָל גְּנָזִים עֶלְיוֹנִים נִמְסְרוּ בְיָדוֹ. וְזֶה מוֹסֵר וְנוֹתֵן וְעוֹשֶׂה שְׁלִיחוּת, וְאֶלֶף מַפְתְּחוֹת נִמְסְרוּ בְיָדוֹ. וּמֵאָה בְרָכוֹת לוֹקֵחַ בְּכָל יוֹם וְקוֹשֵׁר קְשָׁרִים לְרִבּוֹנוֹ. מֵהָעוֹלָם נְטָלוֹ הקב"ה לְשַׁמְּשׁוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים. וּמִזֶּה נִמְסַר הסֵפֶר שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר חֲנוֹךְ. בְּשָׁעָה שֶׁאָחַזו הקב"ה, הֶרְאָה לוֹ כָּל גְּנָזִים עֶלְיוֹנִים. הֶרְאָה לוֹ עֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ אֶמְצַע הַגָּן וְעָלָיו וַעֲנָפָיו, וְהַכֹּל רָאִינוּ בְּסִפְרוֹ. אַשְׁרֵי אוֹתָם חֲסִידִים עֶלְיוֹנִים שֶׁחָכְמָה עֶלְיוֹנָה נִתְגַּלְּתָה לָהֶם וְלֹא נִשְׁכְּחָה מֵהֶם לְעוֹלָמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כה) סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכן תנינן, ספר הוה ליה לחנוך, ודא ספר מאתר דספרא דתולדות אדם הוה, ודא הוא רזא דחכמתא. דהא מארעא אתנטיל, הדא הוא דכתיב ׳ואיננו כי לקח אותו אלהי"ם׳. והוא הנער, כדכתיב ׳חנוך לנער על פי דרכו׳. וכל גנזי עלאי אתמסרן בידיה, ודא מסיר ויהיב ועביד שליחותא, ואלף מפתחן אתמסרן בידיה, ומאה ברכאן נטיל בכל יומא וקשיר קשירין למאריה. מעלמא נטיל ליה קודשא בריך הוא לשמושיה, הדא הוא דכתיב ׳כי לקח אותו אלהי"ם׳. ומן דא אתמסר ספרא דאקרי ספרא דחנוך. בשעתא דאחיד ליה קודשא בריך הוא אחמי ליה כל גנזי עלאי, אחמי ליה אילנא דחיי בגו מציעות גנתא וטרפוי וענפוי, וכלא חמינן בספריה. זכאין אינון חסידי עלאין דחכמתא עלאה אתגלי להו ולא אתנשי מנייהו לעלמין, כמה דאת אמר ׳סוד יהו"ה ליריאיו ובריתו להודיעם׳:
התרגום: וכן שנינו, ספר היה לו לחנוך, וזה הספר ממקום של ספר של תולדות אדם היה, וזהו סוד החכמה. שהרי מהארץ נטל, זהו שכתוב ואיננו כי לקח אתו אלהים. והוא הנער, שכתוב (משלי כב) חנך לנער על פי דרכו. וכל גנזים עליונים נמסרו בידו. וזה מוסר ונותן ועושה שליחות, ואלף מפתחות נמסרו בידו. ומאה ברכות לוקח בכל יום וקושר קשרים לרבונו. מהעולם נטלו הקב"ה לשמשו. זהו שכתוב כי לקח אתו אלהים. ומזה נמסר הספר שנקרא ספר חנוך. בשעה שאחזו הקב"ה, הראה לו כל גנזים עליונים. הראה לו עץ החיים בתוך אמצע הגן ועליו וענפיו, והכל ראינו בספרו. אשרי אותם חסידים עליונים שחכמה עליונה נתגלתה להם ולא נשכחה מהם לעולמים, כמו שנאמר (תהלים כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם.
מן המפרשים
כתם פז: וכן תנינן ספר הוה ליה לחנוך. ואם לא היה הספר ההוא ספרו של אדם:
מקדש מלך: ודא ספר מאתר וכו' פי' שספר של חנוך שיש בו רזי תורה הוא מיסוד זעיר שכל הסודות הם מיסוד כמ"שה סוד ה' ליריאיו וכו'. והיסוד נק' סוד כנודע:
הסולם: וכן תנינן ספר הוה ליה לחנוך ודא ספר מאתר דספרא דתולדות אדם הוה: וכן למדנו ספר היה לו לחנוך. וספר זה היה ממקום הספר של תולדות אדם. ודא הוא רזא דחכמתא וזה הספר הוא סוד החכמה. דהא מארעא אתנטיל הה"ד ואיננו כי לקח אותו אלקים. והוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: