ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 38: נפילים, גבורים, בני האלהים › פיסקה 5 (לז ע"א)

׳אשר מעולם׳ ממש, ׳אנשי השם׳ - מעולם שלמטה לקחם הקב"ה

בראשית · נפילים, גבורים, בני האלהים · מאמר 38 · פיסקה 5 · דף לז ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר ׳הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם׳ מַמָּשׁ, ׳מֵעוֹלָם׳ דַּיְיקָא. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם מַאי ׳שֵׁם׳, דָּא הוּא עוֹלָם דְּקָאֲמָרָן. ׳אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׳ דַּיְיקָא, כְּתִיב הָכָא ׳אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׳, וּכְתִיב הָתָם ׳בְּנָקְבוֹ שֵׁם׳, וּכְתִיב ׳וַיִּקּוֹב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם׳. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳מֵעוֹלָם׳ מַמָּשׁ הֲווּ, וּמֵעוֹלָם דִּלְתַתָּא נָטַל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (וְגוּבְרִין גִּבָּרִן דְּסִטְרָא בִּישָׁא הֲווּ דִּכְתִיב ׳אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׳, אַנְשֵׁי שֵׁם לָא כְּתִיב אֶלָּא ׳אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׳) כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב ׳זְכֹר רַחֲמֶיךָ יהו"ה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׳, ׳מֵעוֹלָם׳ וַדַּאי. וּמֵעוֹלָם דִּלְתַתָּא נָטִיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִינּוּן אֲבָהָן קַדְמָאֵי לְמֶהֱוֵי רְתִיכָּא קַדִּישָׁא לְעֵילָּא. אוֹף הָכָא ׳הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם׳, מֵעוֹלָם וַדַּאי נָטִיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, ׳מֵעוֹלָם׳ דָּא מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, דִּכְתִיב ׳שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ׳. רַבִּי אַחָא אָמַר, כֻּלְּהוּ ׳בְּנֵי הָאֱלֹהִים׳ אִקְּרוּן: תּוֹסֶפְתָּא אָמְרוּ רַבּוֹתֵּינו ז"ל בְּשַׁעְתָּא דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא לְאָדָם בְּרָא לֵיהּ בְּגִינְתָּא דְעֵדֶן וצִּוּהוּ עַל שֶׁבַע מִצְּווֹתּ. חָב ואִתְּגְּרַשׁ מִגִּינְתָּא דְעֵדֶן. וּתְּרֵי מַלְאֲכֵי שְׁמַיָא עַזָּא וַעֲזָאֵל אָמְרוּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא, אִלּוּ הֲוִינָא אֲנַן בְּאַרְעָא הֲוִינָא זַכָּאִין. אָמַר לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא, וְכִי אַתּוּן יָכְלִין עַל יִצְּרָא בִּישָׁא, אָמְרוּ קַמֵּיהּ יָכְלִין. מִיָּד אַפִּיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳הַנְּפִּילִים הָיוּ בָּאָרֶץ׳ וּכְתִיב הַגִּבּוֹרִים וגו'. וּבְשַׁעְתָּא דְּנָחֲתּוּ לְאַרְעָא עָאל בְּהוּ יִצְּרָא בִישָׁא שֶׁנְּאֱמַר ויִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ, חָבוּ ואִתְּעֲקָרוּ מִקְדוּשָׁתַּיְיהוּ, (עד כאן התוספתא)

תרגום

ר' יוֹסֵי אוֹמֵר הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, מַמָּשׁ, מֵעוֹלָם דַּוְקָא. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, מַהוּ שֵׁם? זֶה הוּא עוֹלָם שֶׁאָמַרְנוּ. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם דַּוְקָא, כָּתוּב כָּאן אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, וְכָתוּב שָׁם (ויקרא כד) בְּנָקְבוֹ שֵׁם, וְכָתוּב (שם) וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, מֵעוֹלָם מַמָּשׁ הָיוּ, וּמֵעוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה לָקַחם הקב"ה, (וּגְבָרִים גִּבּוֹרִים שֶׁל צַד הָרָע הָיוּ, שֶׁכָּתוּב אַנְשֵׁי השם, אַנְשֵׁי שֵׁם לֹא כָּתוּב, אֶלָּא אַנְשֵׁי השם) כְּדוּגְמַת זֶה (תהלים כה) זְכֹר רַחֲמֶיךְ ה' וַחֲסָדֶיךְ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. מֵעוֹלָם וַדַּאי. וּמֵעוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה לְקָחָם הקב"ה, וְהֵם אָבוֹת רִאשׁוֹנִים לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה לְמַעְלָה. גַּם כָּאן הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם. מֵעוֹלָם וַדַּאי לָקַחם הקב"ה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, מֵעוֹלָם זוֹ מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שֶׁכָּתוּב (שיר ג) שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ. רַבִּי אָחָא אָמַר, כֻּלָּם בְּנֵי הָאֱלֹהִים נִקְרְאים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם, בָּרָא אוֹתוֹ בְּגַן עֵדֶן וְצִוָּה אוֹתוֹ עַל שֶׁבַע מִצְווֹת. חָטָא וְגֹרַשׁ מִגַּן עֵדֶן, וּשְׁנֵי מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם, עֲזָ"א וַעֲזָאֵ"ל, אָמְרוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִלּוּ הָיִינוּ אָנוּ בָּאָרֶץ, הָיִינוּ צַדִּיקִים. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְכִי אַתֶּם יְכוֹלִים עַל יֵצֶר הָרָע? אָמְרוּ לְפָנָיו: יְכוֹלִים. מִיָּד הִפִּיל אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ, וְכָתוּב הַגִּבּרִים. וּבְשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ לָאָרֶץ נִכְנַס בָּהֶם יֵצֶר הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. חָטְאוּ וְנֶעֶקְרוּ מִקְּדֻשָּׁתָם. ע"כ הַתּוֹסֶפְתָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יוסי אומר ׳המה הגבורים אשר מעולם׳ ממש, ׳מעולם׳ דייקא. אנשי השם מאי ׳שם׳, דא הוא עולם דקאמרן. ׳אנשי השם׳ דייקא, כתיב הכא ׳אנשי השם׳, וכתיב התם ׳בנקבו שם׳, וכתיב ׳ויקוב בן האשה הישראלית את השם׳. רבי חייא אמר, ׳מעולם׳ ממש הוו, ומעולם דלתתא נטל לון קודשא בריך הוא, (וגוברין גברן דסטרא בישא הוו דכתיב ׳אנשי השם׳, אנשי שם לא כתיב אלא ׳אנשי השם׳) כגוונא דא כתיב ׳זכר רחמיך יהו"ה וחסדיך כי מעולם המה׳, ׳מעולם׳ ודאי. ומעולם דלתתא נטיל לון קודשא בריך הוא, ואינון אבהן קדמאי למהוי רתיכא קדישא לעילא. אוף הכא ׳המה הגבורים אשר מעולם׳, מעולם ודאי נטיל לון קודשא בריך הוא. רבי יצחק אמר, ׳מעולם׳ דא מטתו שלשלמה, דכתיב ׳ששים גבורים סביב לה׳. רבי אחא אמר, כלהו ׳בני האלהים׳ אקרון: תוספתא אמרו רבותינו ז"ל בשעתא דברא קודשא בריך הוא לאדם ברא ליה בגינתא דעדן וצוהו על שבע מצוות. חב ואתגרש מגינתא דעדן. ותרי מלאכי שמיא עזא ועזאל אמרו קמי קודשא בריך הוא, אלו הוינא אנן בארעא הוינא זכאין. אמר להו קודשא בריך הוא, וכי אתון יכלין על יצרא בישא, אמרו קמיה יכלין. מיד אפיל לון קודשא בריך הוא כמא דאת אמר ׳הנפילים היו בארץ׳ וכתיב הגבורים וגו'. ובשעתא דנחתו לארעא עאל בהו יצרא בישא שנאמר ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, חבו ואתעקרו מקדושתייהו, (עד כאן התוספתא)

התרגום: ר' יוסי אומר המה הגבורים אשר מעולם, ממש, מעולם דוקא. אנשי השם, מהו שם? זה הוא עולם שאמרנו. אנשי השם דוקא, כתוב כאן אנשי השם, וכתוב שם (ויקרא כד) בנקבו שם, וכתוב (שם) ויקב בן האשה הישראלית את השם. רבי חייא אמר, מעולם ממש היו, ומעולם שלמטה לקחם הקב"ה, (וגברים גבורים של צד הרע היו, שכתוב אנשי השם, אנשי שם לא כתוב, אלא אנשי השם) כדוגמת זה (תהלים כה) זכר רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה. מעולם ודאי. ומעולם שלמטה לקחם הקב"ה, והם אבות ראשונים להיות מרכבה קדושה למעלה. גם כאן המה הגברים אשר מעולם. מעולם ודאי לקחם הקב"ה. רבי יצחק אמר, מעולם זו מטתו שלשלמה, שכתוב (שיר ג) ששים גבורים סביב לה. רבי אחא אמר, כלם בני האלהים נקראים. אמרו רבותינו זכרונם לברכה, בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם, ברא אותו בגן עדן וצוה אותו על שבע מצוות. חטא וגרש מגן עדן, ושני מלאכי שמים, עז"א ועזא"ל, אמרו לפני הקדוש ברוך הוא: אלו היינו אנו בארץ, היינו צדיקים. אמר להם הקדוש ברוך הוא: וכי אתם יכולים על יצר הרע? אמרו לפניו: יכולים. מיד הפיל אותם הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר הנפלים היו בארץ, וכתוב הגברים. ובשעה שירדו לארץ נכנס בהם יצר הרע, שנאמר ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו. חטאו ונעקרו מקדשתם. ע"כ התוספתא.

מן המפרשים

כתם פז: רבי יוסי אמר המה הגבורים אשר מעולם מעולם ממש וכו'. אמר זה לאפוקי סברת רבים ונכבדים, שאלה בני האלהים אינם כת מלאכים, כי שם אלהים משותף גם לדיינים ולאילי הארץ, וכן כתב רש"י (שם) 'בני האלהים' בני השרים והשופטים. ובבראשית רבה (כו…

אור החמה: ומעולם דלתתא נטל לון קב"ה. ונתנם בהרי חשך כנודע. ודחיקא ליה למימר שהיו ממש מעולם עליון. דלא דייק מלה והביא ראיה שעולם תחתון נק' עולם מהאי קרא זכור וגומר.

עטרת צבי: אמנם גוברין דסטרא בישא היו. וכמו שאמר אמנם גוברין דסטרא בישא היו. וכמו שאמר בזהר שמות דף י"ד ◆ ב', 'ששים המה מלכות' {שה"ש ו ח} אלין אינון גבריא דלעילא מחילא דגבורה דאתאחדן בקליפין דחיותא קדישא ע"כ, ובפרשת ויחי רכ"ג ע"ב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: