ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 36: עץ הדעת טוב ורע › פיסקה 2 (לה ע"ב)

׳מכל עץ הגן אכל תאכל׳ ביחוד - והנוטל את עץ הדעת לבדו נוטל סם המות

בראשית · עץ הדעת טוב ורע · מאמר 36 · פיסקה 2 · דף לה ע"ב

לשון הזוהר

׳מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׳, דְּשַׁרְיָא לֵיהּ כֹּלָּא דְּלֵיכְלִינְהוּ בְּיִחוּדָא, דְּהָא חָזִינָן אַבְרָהָם אָכַל, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכָל נְבִיאִים אָכְלוּ וְחָיוּ, אֲבָל אִילָנָא דָא אִילָנָא דְמוֹתָא אִיהוּ (כְּמָה דִּכְתִיב ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לָא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳), מַאן דְּנָטִיל לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי מָיִית, דְּהָא סַמָּא דְמוֹתָא נָטִיל (בְּגִין דְּאִיהוּ מַפְרִישׁ לֵיהּ מִן חַיִּין [ברמ"ק מייא]). וְעַל דָּא ׳כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׳ בְּגִין דְּקָא פָּרִישׁ נטיען.

תרגום

מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל - שֶׁהוּתַּר לוֹ הַכֹּל, שֶׁיֹּאכַל אוֹתָם בְּיִחוּד. שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ אַבְרָהָם אָכַל, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכָל הַנְּבִיאִים אָכְלוּ וְחָיוּ. אֲבָל עֵץ זֶה, עֵץ הַמָּוֶת הוּא (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ). מִי שֶׁנּוֹטְלוֹ לְבַדּוֹ - מֵת, שֶׁהֲרֵי סַם הַמָּוֶת נָטַל (בגלל שהוא מפרישו מהחיים [ברמ"ק: מהמים]). וְעַל זֶה כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, בִּגְלַל שֶׁמַּפְרִיד הַנְּטִיעוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳מכל עץ הגן אכל תאכל׳, דשריא ליה כלא דליכלינהו ביחודא, דהא חזינן אברהם אכל, יצחק ויעקב וכל נביאים אכלו וחיו, אבל אילנא דא אילנא דמותא איהו (כמה דכתיב ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו׳), מאן דנטיל ליה בלחודוי מיית, דהא סמא דמותא נטיל (בגין דאיהו מפריש ליה מן חיין [ברמ"ק מייא]). ועל דא ׳כי ביום אכלך ממנו מות תמות׳ בגין דקא פריש נטיען.

התרגום: מכל עץ הגן אכל תאכל - שהותר לו הכל, שיאכל אותם ביחוד. שהרי ראינו אברהם אכל, יצחק ויעקב וכל הנביאים אכלו וחיו. אבל עץ זה, עץ המות הוא (כמו שכתוב ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו). מי שנוטלו לבדו - מת, שהרי סם המות נטל (בגלל שהוא מפרישו מהחיים [ברמ"ק: מהמים]). ועל זה כי ביום אכלך ממנו מות תמות, בגלל שמפריד הנטיעות.

מן המפרשים

אור יקר: מפריש ליה מן מיין הוא השפע העליון מימי הרחמים שהם מבטלים דיניה ומרחיקים הקליפות ממנה ולכך בהיותו נוטל אותה לבדה הרי הרחיק הרחמים והדין הוא מתעורר והקליפות נדבקות שם לינק חם ושלום. מאי מאי הוה פירוש באי זה צד היה נמשך אחר…

כתם פז: מכל עץ הגן אכל תאכל דשרי ליה כלא דליכלינהו ביחודא. אמר, שלא מנע אותו מלאכול מעץ הדעת טוב ורע, אבל צוהו שיאכלנו בחבור עצי לבנון, כולם ביחוד אחד ולא יקצץ בנטיעות. ופירוש הכתוב 'מכל עץ הגן', כלם ביחוד ◆ , 'אכול תאכל'. אבל…

שעת רצון: דשרייא ליה כלא דליכלינהו ביחודא. פירוש, כי הנה גם הצומח מתברר ויוצא ועולה מתוך ברורי המלכים כמ"ש רבינו ז"ל בשער הצלם פ"ב, אלא שע"י מה שהוא צומח וגדל אין זה גמר ברור שלו, ועדיין מעורב טוב ורע, וע"י אכילת האדם מתברר ועולה לגמרי,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: