ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 36: עץ הדעת טוב ורע › פיסקה 15 (לו ע"א)

׳ותקח מפריו׳ נדבקה במקום המות - והפרידה קול מדבור, ולכן ניטל הדבור וניתן לעפר

בראשית · עץ הדעת טוב ורע · מאמר 36 · פיסקה 15 · דף לו ע"א

לשון הזוהר

מָה כְּתִיב לְבָתַר, ׳וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ׳, וְלָא כְּתִיב וַתִּקַּח מִמֶּנּוּ, וְהִיא אִתְדַּבְּקַת בַּאֲתַר דְּמוֹתָא וּגְרִימַת לְכָל עָלְמָא מוֹתָא וְאַפְרִישַׁת חַיֵּי מִן מוֹתָא, וּבְחוֹבָא דָא גָּרִים פְּרִישׁוּתָא לְאַפְרָשָׁא אִתְּתָא מִבַּעְלָהּ. דְּהָא קוֹל מִדִּבּוּר לָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין, וּמַאן דְּמַפְרִישׁ קוֹל מִדִּבּוּר אִתְאֲלַם וְלָא יָכִיל לְמַלְּלָא, וְכֵיוָן דְּאִשְׁתְּקַל מִנֵּיהּ מִלּוּלָא אִתְיְיהִיב לְעַפְרָא.

תרגום

מַה כָּתוּב אַחַר כָּךְ? וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וְלֹא כָתוּב וַתִּקַּח מִמֶּנּוּ. וְהִיא נִדְבְּקָה בִּמְקוֹם הַמָּוֶת, וְגָרְמָה לְכָל הָעוֹלָם מָוֶת. וְהִפְרִידָה חַיִּים מִן הַמָּוֶת, וּבְחֵטְא זֶה גָּרַם פֵּרוּד לְהַפְרִיד אִשָּׁה מִבַּעְלָהּ. שֶׁהֲרֵי קוֹל מִדִּבּוּר לֹא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים, וּמִי שֶׁמַּפְרִיד קוֹל מִדִּבּוּר, נֶאֱלַם וְלֹא יָכוֹל לְדַבֵּר, וְכֵיוָן שֶׁנִּטָּל מִמֶּנּוּ דִּבּוּר, נִתָּן לֶעָפָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מה כתיב לבתר, ׳ותקח מפריו׳, ולא כתיב ותקח ממנו, והיא אתדבקת באתר דמותא וגרימת לכל עלמא מותא ואפרישת חיי מן מותא, ובחובא דא גרים פרישותא לאפרשא אתתא מבעלה. דהא קול מדבור לא מתפרשן לעלמין, ומאן דמפריש קול מדבור אתאלם ולא יכיל למללא, וכיון דאשתקל מניה מלולא אתייהיב לעפרא.

התרגום: מה כתוב אחר כך? ותקח מפריו, ולא כתוב ותקח ממנו. והיא נדבקה במקום המות, וגרמה לכל העולם מות. והפרידה חיים מן המות, ובחטא זה גרם פרוד להפריד אשה מבעלה. שהרי קול מדבור לא נפרדים לעולמים, ומי שמפריד קול מדבור, נאלם ולא יכול לדבר, וכיון שנטל ממנו דבור, נתן לעפר.

מן המפרשים

כתם פז: לבתר מה כתיב ותקח מפריו ולא כתיב ממנו. ובזה הפרידה ונתנה שיעור וקצבה אל האילן. וזהו 'ותרא האשה', כלומר שיערה וחשבה, כמו ראיתי אני בלבי (ע"פ קהלת ב א) שפירושו חשבתי ושיערתי בלבי, כי ההשערה היא בלב:

מקדש מלך: אתאלם ולא יכול למללא: פירוש קאי על אדם שעושה פירוד בין קול לדיבור ח"ו שגם הוא אתאלם ולא יכיל למללא שהארת זעיר מסתלק' ממנו. וכיון דאשתקל מניה מלולא אתייהב לעפרא. פירוש כיון שנסתלקה ממנו הארת זעיר שהוא הקול אז אתייהב לעפרא כי ימות:

הסולם: והיא אתדבקת באתר דמותא וגרימת לכל עלמא מותא ואפרישת חיי מן מותא: בזה שלקחה מפריו ולא מן העץ, היא נתדבקה במקום המות, וגרמה מות לכל העולם והפרידה החיים מן המות. פירוש כי היסוד הדבוק בהנוקבא נק' עץ עושה פרי, והנוקבא נקראת פרי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר