הנחש הוסיף מעצמו - ׳הרי נגעתי בעץ ולא מתי׳
בראשית · עץ הדעת טוב ורע · מאמר 36 · פיסקה 13 · דף לו ע"א
לשון הזוהר
מָה עָבַד הַהוּא רָשָׁע, אָמַר, הָא מְטֵיתִי לְהַאי אִילָנָא וְלָא מַתִּי, אוֹף אַתְּ קְרִיב וּמְטִי בִּידָךְ בֵּיהּ וְלָא תְמוּת. וּמִלָּה דָא הוּא אוֹסִיף לָהּ מִגַּרְמֵיהּ.
תרגום
מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ רָשָׁע? אָמַר, הֲרֵי הִגַּעְתִּי לָעץ הַזֶּה וְלֹא מַתִּי, גַּם אַתְּ קִרְבִי וּגְעִי בְּיָדֵךְ בּוֹ וְלֹא תָמוּתִי. וְדָבָר זֶה הוּא הוֹסִיף לָהּ מֵעַצְמוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מה עבד ההוא רשע, אמר, הא מטיתי להאי אילנא ולא מתי, אוף את קריב ומטי בידך ביה ולא תמות. ומלה דא הוא אוסיף לה מגרמיה.
התרגום: מה עשה אותו רשע? אמר, הרי הגעתי לעץ הזה ולא מתי, גם את קרבי וגעי בידך בו ולא תמותי. ודבר זה הוא הוסיף לה מעצמו.
מן המפרשים
כתם פז: מה עבד ההוא רשע. חוזר להשלים הענין שהתחיל, בענין ערמימותו של נחש: