ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 36: עץ הדעת טוב ורע › פיסקה 10 (לו ע"א)

הנחש אמר שמן העץ אכל הקב"ה וברא - ׳וכל אומן שונא בני אומנותו׳

בראשית · עץ הדעת טוב ורע · מאמר 36 · פיסקה 10 · דף לו ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לָא אָמַר הָכִי, דְּאִלּוּ אָמַר בְּאִילָנָא דָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא יָאוּת הֲוָה, כִּי הוּא כַּגַּרְזֶן בְּיַד הַחוֹצֵב בּוֹ, אֲבָל לֹא אָמַר אֶלָּא מֵאִילָנָא דָא אָכַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְדֵין בָּרָא עָלְמָא, וְכָל אוּמָּן סָנֵי לְחַבְרֵיהּ, אִכְלוּ מִנֵּיהּ וְאַתּוּן תְּהוֹן בָּרָאן עָלְמִין, וְעַל דָּא ׳כִּי יוֹדֵעַ אלהי"ם כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ׳ וְגוֹ', וּבְגִין דְּאִיהוּ יָדַע דָּא, אַפְקִיד לְכוּ עֲלֵיהּ דְּלָא תֵיכְלוּ מִנֵּיהּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא אָמַר כָּךְ, שֶׁאִלּוּ אָמַר בְּעץ זֶה בָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, נָאֶה הָיָה, כִּי הוּא כַּגַּרְזֶן בְּיַד הַחוֹצֵב בּוֹ. אֲבָל לֹא אָמַר אֶלָּא, מֵעֵץ זֶה אָכַל הקב"ה וְאָז בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, וְכָל אֻמָּן שׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ, אִכְלוּ מִמֶּנּוּ וְאַתֶּם תִּהְיוּ בּוֹרְאֵי עוֹלָמוֹת. וְעַל זֶה כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְגוֹ', וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא יָדַע אֶת זֶה, צִוָּה אֶתְכֶם עָלָיו שֶׁלֹּא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, לא אמר הכי, דאלו אמר באילנא דא ברא קודשא בריך הוא עלמא יאות הוה, כי הוא כגרזן ביד החוצב בו, אבל לא אמר אלא מאילנא דא אכל קודשא בריך הוא וכדין ברא עלמא, וכל אומן סני לחבריה, אכלו מניה ואתון תהון בראן עלמין, ועל דא ׳כי יודע אלהי"ם כי ביום אכלכם ממנו׳ וגו', ובגין דאיהו ידע דא, אפקיד לכו עליה דלא תיכלו מניה.

התרגום: אמר רבי יהודה, לא אמר כך, שאלו אמר בעץ זה ברא הקב"ה את העולם, נאה היה, כי הוא כגרזן ביד החוצב בו. אבל לא אמר אלא, מעץ זה אכל הקב"ה ואז ברא את העולם, וכל אמן שונא את חברו, אכלו ממנו ואתם תהיו בוראי עולמות. ועל זה כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו וגו', ומשום שהוא ידע את זה, צוה אתכם עליו שלא תאכלו ממנו.

מן המפרשים

כתם פז: ובגין דאיהו נחש הוא מלאך המות גרם מותא לכל עלמא. מבואר הוא:

מהרח"ו: וגרזן ביד החוצב בו היא השכינה שעל ידה נברא הכל כנודע, ואדרבה בזה היה חולק כבוד אל האין סוף הגנוז בתוכו כי הוא פועל הכל על ידי השכינה: אמנם לא כדקאמר, אלא

אור החמה: ומלה דא הוה תלי שקלקל למעלה ופגם מדרגות עליונו'. ופרץ פרצה בבריכה העליונה. לקבל המים משם לחצונים. וכאשר [אולי צ"ל וכאשר עשו בא] בא לקבל הברכות מאותה הפרצה שפרץ בגבורה. בא יעקב וגרם שלא יתברך. ולא יושפע מהקדושה. ויעקב דידיה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר