ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 35: יום השישי › פיסקה 11 (לה ע"א)

עץ החיים באמצע הגן - נוטל כל מימי בראשית מן הנהר, ונחלקים תחתיו לכמה צדדים

בראשית · יום השישי · מאמר 35 · פיסקה 11 · דף לה ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי אַבָּא אָמַר אַמַּאי כְּתִיב ׳וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳. ׳עֵץ הַחַיִּים׳ הָא תָּנִינָן דְּמַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאָה שְׁנִין הֲוָה, וְכָל מֵימוֹי דִּבְרֵאשִׁית מִתְפַּלְּגִין תְּחוֹתוֹי, ׳עֵץ הַחַיִּים׳ בִּמְצִיעוּת דְּגִנְּתָא מַמָּשׁ, וְהוּא נָטִיל כָּל מֵימוֹי דִּבְרֵאשִׁית וּמִתְפַּלְּגִין תְּחוֹתוֹי. דְּהָא הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק הוּא שַׁרְיָא עַל הַהִיא גִנְּתָא וְעָיֵיל בֵּיהּ, וּמִתַּמָּן מִתְפַּלְּגִין מַיָּא לְכַמָּה סִטְרִין, וְנָטִיל כֹּלָּא הַהִיא גִּנְּתָא, וּלְבָתַר נָפְקֵי מִינָּהּ וּמִתְפַּלְּגִין לְכַמָּה נַחֲלִין לְתַתָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי׳. כְּמָה דְּנָפְקִין מֵהַהוּא עָלְמָא עִלָּאָה וְאַשְׁקִי לְאִינּוּן טוּרִין עִלָּאִין דַּאֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא, לְבָתַר כַּד מָטָאן לְעֵץ הַחַיִּים מִתְפַּלְּגִין תְּחוֹתוֹי בְּכָל סְטַר כְּפוּם אָרְחוֹי.

תרגום

רַבִּי אַבָּא אָמַר, לָמָּה כָּתוּב וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע? עֵץ הַחַיִּים הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁמַּהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים הוּא, וְכָל מֵימֵי בְרֵאשִׁית נֶחֱלָקִים תַּחְתָּיו. עֵץ הַחַיִּים בְּאֶמְצַע הַגָּן מַמָּשׁ, וְהוּא נוֹטֵל כָּל מֵימֵי בְרֵאשִׁית וְנֶחֱלָקִים תַּחְתָּיו. שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ נָהָר שֶׁנִּמְשָׁךְ וְיוֹצֵא, הוּא שׁוֹרֶה עַל אוֹתוֹ הַגָּן וְנִכְנָס בּוֹ, וּמִשָּׁם מִתְחַלְּקִים הַמַּיִם לְכַמָּה צְדָדִים. וְאוֹתוֹ הַגָּן לוֹקֵחַ הַכֹּל, וְאַחַר כָּךְ יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וּמִתְחַלְּקִים לְכַמָּה נְחָלִים לְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד) יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי. כְּמוֹ שֶׁיּוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ עוֹלָם עֶלְיוֹן וּמַשְׁקֶה לְאוֹתָם הָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן זַךְ. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְעֵץ הַחַיִּים, נֶחֱלָקִים תַּחְתָּיו בְּכָל צַד כְּפִי דַרְכּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אבא אמר אמאי כתיב ׳ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׳. ׳עץ החיים׳ הא תנינן דמהלך חמש מאה שנין הוה, וכל מימוי דבראשית מתפלגין תחותוי, ׳עץ החיים׳ במציעות דגנתא ממש, והוא נטיל כל מימוי דבראשית ומתפלגין תחותוי. דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק הוא שריא על ההיא גנתא ועייל ביה, ומתמן מתפלגין מיא לכמה סטרין, ונטיל כלא ההיא גנתא, ולבתר נפקי מינה ומתפלגין לכמה נחלין לתתא, כמה דאת אמר ׳ישקו כל חיתו שדי׳. כמה דנפקין מההוא עלמא עלאה ואשקי לאינון טורין עלאין דאפרסמונא דכיא, לבתר כד מטאן לעץ החיים מתפלגין תחותוי בכל סטר כפום ארחוי.

התרגום: רבי אבא אמר, למה כתוב ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע? עץ החיים הרי שנינו שמהלך חמש מאות שנים הוא, וכל מימי בראשית נחלקים תחתיו. עץ החיים באמצע הגן ממש, והוא נוטל כל מימי בראשית ונחלקים תחתיו. שהרי אותו נהר שנמשך ויוצא, הוא שורה על אותו הגן ונכנס בו, ומשם מתחלקים המים לכמה צדדים. ואותו הגן לוקח הכל, ואחר כך יוצאים ממנו ומתחלקים לכמה נחלים למטה, כמו שנאמר (תהלים קד) ישקו כל חיתו שדי. כמו שיוצאים מאותו עולם עליון ומשקה לאותם הרים עליונים של אפרסמון זך. אחר כך כשמגיעים לעץ החיים, נחלקים תחתיו בכל צד כפי דרכו.

מן המפרשים

אור החמה: א"ר אבא כתיב ויצמח וגו' הא תנינן כדי לפרש מאי ניהו עץ החיים מייתי האי משנה ופריש לה ולשון המשנה עד דהא ההוא נהר ומלשון דהא ההוא נהר עד ועץ הדעת הוא פי' המשנ' דפריש ר' אבא הא תנינן דעץ החיים מהלך ת"ק שנה מבינה עד הוד שהם ה'…

הסולם: ר' אבא אמר אמאי כתיב ועץ החיים בתוך הגן וגו' עץ החיים הא תנינן דמהלך חמש מאה שנין הוה: רא"א, למה כתוב ועצה"ח בתוך הגן ועץ הדעת טוב , הלא עץ הדעת אינו באמצע הגן. (כמו שמסיק להלן באות תכ"ז) עץ החיים, הא תנינן, דמהלך חמש מאה שנין…

לכל המפרשים על פיסקה זו