ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 33: יהי מארת ברקיע השמים › פיסקה 6 (לד ע"א)

׳יהי מארת׳ הלבנה התלויה ברקיע - ׳והיו למאורות׳ השמש, ׳ולמועדים׳ חגים ושבתות

בראשית · יהי מארת ברקיע השמים · מאמר 33 · פיסקה 6 · דף לד ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי יֵיסָא סָבָא הֲוָה אָמַר הָכִי, ׳יְהִי מְאֹרֹת׳ דְּתַלְיָיא ׳בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳, וְדָא סִיהֲרָא דְּתַלְיָיא בֵּיהּ, כֵּיוָן דִּכְתִיב וְהָיוּ לִמְאוֹרוֹת הָא שִׁמְשָׁא. וּלְמוֹעֲדִים, דְּהָא זִמְנַיָּיא וְחַגִּין יַרְחִין וְשַׁבְּתֵי בְּהוּ תַּלְיָאן וְהָווּ. וְכֹלָּא בַּעֲבִידְתָּא קַדְמָאָה עִלָּאָה דִּשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא אִתְאֲחִיד בֵּיהּ, וְאִיהוּ הוּא כֹּלָּא.

תרגום

רַבִּי יֵיסָא סָבָא הָיָה אוֹמֵר כָּךְ, יְהִי מְאֹרֹת - שֶׁתְּלוּיה בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וְזוֹ הַלְּבָנָה שֶׁתְּלוּיָה בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת - הֲרֵי הַשֶּׁמֶשׁ. וּלְמוֹעֲדִים - שֶׁהֲרֵי זְמַנִּים וְחַגִּים חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת בָּהֶם תְּלוּיִים וְהוֹוִים. וְהַכֹּל בְּמַעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁשְּׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ מִתְאַחֵד בּוֹ, וְהוּא הוּא הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי ייסא סבא הוה אמר הכי, ׳יהי מארת׳ דתלייא ׳ברקיע השמים׳, ודא סיהרא דתלייא ביה, כיון דכתיב והיו למאורות הא שמשא. ולמועדים, דהא זמנייא וחגין ירחין ושבתי בהו תליאן והוו. וכלא בעבידתא קדמאה עלאה דשמיה קדישא אתאחיד ביה, ואיהו הוא כלא.

התרגום: רבי ייסא סבא היה אומר כך, יהי מארת - שתלויה ברקיע השמים, וזו הלבנה שתלויה בו. כיון שכתוב והיו למאורת - הרי השמש. ולמועדים - שהרי זמנים וחגים חדשים ושבתות בהם תלויים והווים. והכל במעשה הראשון העליון ששמו הקדוש מתאחד בו, והוא הוא הכל.

מן המפרשים

כתם פז: רבי ייסא סבא הוה אמר הכי יהי מארת דתליין ברקיע השמים דא סיהרא דתליא ביה. הכוונה לרבי ייסא, שלא להפריד המדה הזאת מרקיע השמים, אלא שתמיד תהיה עמו בהויה אחת, ולא לדמותה לשאר המדרגות והמאורות שלמטה ממנה. אף על פי שהיא והם כלם…

עטרת צבי: קדמאה עלאה דשמיה קדישא אתאחיד ביה וכו'. קדמאה עלאה דשמיה קדישא אתאחיד ביה וכו'. ר"ל לכך כתיב 'והיו' לשון הוי"ה:

מקדש מלך: זמנייא וחגין וכו' פירוש המועדים פסח ושבועות וסוכות שנקראים חג וגם ר"ה רוה"ך שנקרא זמנייא תלויים בזו"ן כנודע פסח בחסד שבועות בת"ת סיכו' בגבורה ר"ה ויוה"כ במ' שמתחבר' עם בינה ולכך כפורים תרי כמ"ש בפ' אמור וכן ראש חודש במ' ושבת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר