כשהלבנה מוארת מן הנהר הכל בשמחה יתירה - ואז משוטטים המזיקים, ותינוקות צריכים שמירה
בראשית · יהי מארת ברקיע השמים · מאמר 33 · פיסקה 12 · דף לד ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזִי, כֵּיוָן דְּסִיהֲרָא שָׁלְטָא וְאִתְנְהִיר מֵהַהוּא נַהֲרָא דְּנָגִיד וְנָפִיק, כָּל אִנּוּן שְׁמַיָּא דִּלְתַתָּא וְחֵילֵיהוֹן כֻּלְּהוֹן אִתּוֹסְפָן נְהוֹרָא, וְכֹכְבַיָּא דִּמְמַנָּן עַל אַרְעָא כֻּלְּהוּ שָׁלְטִין וּמְגַדְּלִין צְמָחִים וְאִילָנִין, וְעָלְמָא אִתְרַבִּי בְּכֻלְּהוּ, וַאֲפִילּוּ מַיָּא וְנוּנֵי יַמָּא כֻּלְּהוּ בִּרְבוּ יַתִּיר. וְכַמָּה גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין שָׁאטָן בְּעָלְמָא, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ בְּחֶדְוָה בִּרְבוּ חֵילָא. כַּד חֶדְוָה הוּא בְּבֵי מַלְכָּא, אֲפִילוּ אִנּוּן מִבֵּי תַּרְעֵי, וַאֲפִילּוּ אִנּוּן מִדְּבֵי טַרְנְשֵׁי, כֻּלְּהוּ חָדָן וְשָׁטָאן בְּעָלְמָא, וְרַבְיֵי דְעָלְמָא בַּעֲיָין לְאִסְתַּמְרָא. רַבִּי אַחָא אָמַר וַיִּתֵּן אוֹתָם אלהי"ם בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, וְכַד כֻּלְּהוֹן קַיְימִין בֵּיהּ כְּדֵין חֶדְוָותָא דָּא עִם דָּא, כְּדֵין סִיהֲרָא אַזְעִירַת נְהוֹרָא מִקַּמֵּי שִׁמְשָׁא, כָּל מָה דְּנָטִיל בְּגִין לְאַנְהָרָא לָהּ, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ׳.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁהַלְּבָנָה שׁוֹלֶטֶת וּמוּאֶרֶת מֵאוֹתוֹ נָהָר שֶׁנִּמְשָׁךְ וְיוֹצֵא, כָּל אוֹתָם שָּׁמַיִם שֶׁלְּמַטָּה וְצִבְאוֹתֵיהֶם, כֻּלָּם נִתּוֹסַף אוֹרָם. וְהכוֹכָבִים שֶׁמְּמֻנִּים עַל הָאָרֶץ, כֻּלָּם שׁוֹלְטִים וּמְגַדְּלִים צְמָחִים וְאִילָנוֹת, וְהָעוֹלָם מִתְגַּדֵּל בְּכֻלָּם, וַאֲפִלּוּ המַיִם וּדְגֵי הַיָּם כֻּלָּם בִּגְדוּלָּה יְתֵרָה. וְכַמָּה גַּרְדִּינֵי נִמּוּסִין מְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, בִּגְלַל שֶׁכֻּלָּם בְּשִׂמְחָה בְכח גָּדוֹל. כְּשֶׁשִּׂמְחָה הִוא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, אֲפִלּוּ אוֹתָם מִבֵּית הַשַּׁעַר, וַאֲפִלּוּ אוֹתָם מִדְּבֵי טַרְנְשֵׁי כֻּלָּם שְׂמֵחִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם. וְתִינוֹקוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר. רַבִּי אָחָא אָמַר, וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וּכְשֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים בּוֹ, אָז שִׂמְחָה זֶה עִם זֶה, וְאָז הַלְּבָנָה מַקְטִינָה אוֹרָהּ מִלִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, כָל מַה שֶּׁנּוֹטֵל כְּדֵי לְהָאִיר לָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כיון דסיהרא שלטא ואתנהיר מההוא נהרא דנגיד ונפיק, כל אנון שמיא דלתתא וחיליהון כלהון אתוספן נהורא, וככביא דממנן על ארעא כלהו שלטין ומגדלין צמחים ואילנין, ועלמא אתרבי בכלהו, ואפילו מיא ונוני ימא כלהו ברבו יתיר. וכמה גרדיני נימוסין שאטן בעלמא, בגין דכלהו בחדוה ברבו חילא. כד חדוה הוא בבי מלכא, אפילו אנון מבי תרעי, ואפילו אנון מדבי טרנשי, כלהו חדן ושטאן בעלמא, ורביי דעלמא בעיין לאסתמרא. רבי אחא אמר ויתן אותם אלהי"ם ברקיע השמים, וכד כלהון קיימין ביה כדין חדוותא דא עם דא, כדין סיהרא אזעירת נהורא מקמי שמשא, כל מה דנטיל בגין לאנהרא לה, הדא הוא דכתיב ׳להאיר על הארץ׳.
התרגום: בא ראה, כיון שהלבנה שולטת ומוארת מאותו נהר שנמשך ויוצא, כל אותם שמים שלמטה וצבאותיהם, כלם נתוסף אורם. והכוכבים שממנים על הארץ, כלם שולטים ומגדלים צמחים ואילנות, והעולם מתגדל בכלם, ואפלו המים ודגי הים כלם בגדולה יתרה. וכמה גרדיני נמוסין משוטטים בעולם, בגלל שכלם בשמחה בכח גדול. כששמחה הוא בבית המלך, אפלו אותם מבית השער, ואפלו אותם מדבי טרנשי כלם שמחים ומשוטטים בעולם. ותינוקות העולם צריכים להשמר. רבי אחא אמר, ויתן אתם אלהים ברקיע השמים. וכשכלם עומדים בו, אז שמחה זה עם זה, ואז הלבנה מקטינה אורה מלפני השמש, כל מה שנוטל כדי להאיר לה. זהו שכתוב להאיר על הארץ.
מן המפרשים
כתם פז: וכמה גרדיני נמוסין שאטן בעלמא. כלומר, מעלות ממונות על העולם, והם בעלי הדין. לפי שהם ממונים לעשות דין נקראות 'גרדינין, מענין 'העלהו לגרדום לידון' (ע"ז טז:) . ופירוש גרדום, מעלה שעושים לדיינים לישב עליהם לדון. ואמר, שאפילו אותם…
אור החמה: כל אינון שמיא דלתתא וגו' שאז השפע מתרבה בכל הכחות. ואז אותם המלאכים הממונים על הדברים הנבראים משפיעים בדברים הגשמיים שתחת ממשלתם כאז"ל בפסוק אם תשים משטרו בארץ וגו'. והיינו דקאמר שלטין ומגדלין צמחין וגו': ורביי עלמא וגו' מפני…
עטרת צבי: ורביי דעלמא בעיין לאסתמרא. עיי"ש בפרשת פנחס ורביי דעלמא בעיין לאסתמרא. עיי"ש בפרשת פנחס דף ($רצ"ב) רל"ב ◆ ע"ב, והנה אחי כמה מהמוסר יש ללמוד מדברי הקדוש הלזה, איך להיות שמור אחר התפלה ואחר השבת כשהוא בדביקות ובהירות…