ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 32: יום שלישי › פיסקה 6 (לג ע"א)

׳עץ פרי׳ אם ו׳עשה פרי׳ אב - המילה בשמיני כדי שידמה לאמו ולאביו

בראשית · יום שלישי · מאמר 32 · פיסקה 6 · דף לג ע"א

לשון הזוהר

וְהַהוּא אִילָנָא אִתְעַבְּרַת וְאַפִּיקַת הַהוּא פְּרִי לְמִינוֹ, לְמִינוֹ דְּהַהוּא ׳עוֹשֶׂה פְּרִי׳ דְּיֶהֱוֵי כְּוָותֵיה, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּדָמֵי לְאִמֵּיהּ וְלַאֲבוּי, וְעַל כֵּן רְשִׁימָא קַדִּישָׁא בְּיוֹמָא תְּמִינָאָה בְּגִין דְּיִדְמֵי לְאִמֵּיהּ. (בְּגִין דְּהִיא דַּרְגָּא תְּמִינָאָה וְהַהִיא נַפְשָׁא דְּפָרַח מִנָּהּ אִצְטְרִיכַת לְאִתְחֲזָאָה קַמָּהּ לִתְמָנְיָא יוֹמִין), וְכַד אִתְפְּרָעַת וְאִתְגַּלְיָיא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא בְּגִין דְּיִדְמֵי לַאֲבוּי, וְעַל דָּא ׳עֵץ פְּרִי׳ דָּא אִמָּא. ׳עוֹשֶׂה פְּרִי׳, דָּא בְּרִית קֹדֶשׁ אֲבוּי. ׳לְמִינוֹ׳, דְּיִדְמֵי לֵיהּ וְאִתְרְשִׁים בֵּיהּ. אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ. ׳זַרְעוֹ בוֹ׳, זֶרַע בּוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳זַרְעוֹ בוֹ׳, אֶלָּא זֶרַע וָא"ו בּוֹ. ׳עַל הָאָרֶץ׳, הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא הַהוּא זַרְעָא אַשְׁדִּי עַל אַרְעָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּאִנּוּן קַדִּישִׁין וְדַמְיָין לְקַדִּישִׁין, וְעַל דָּא וַדַּאי כְּתִיב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים׳, כֻּלָּם צַדִּיקִים וַדַּאי, דְּהָא מֵהַנֵּי נָפְקוּ וּלְהַנֵּי דַּמְיָין. זַכָּאִין אִנּוּן בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי.

תרגום

וְאוֹתוֹ אִילָן מִתְעַבֵּר וּמוֹצִיא אוֹתוֹ הפְּרִי לְמִינוֹ, לְמִינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי שֶׁיִּהְיֶה כְמוֹתוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁדּוֹמֶה לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו, וְעַל כֵּן הרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כְּדֵי שֶׁיִּדְמֶה לְאִמּוֹ (בגלל שהיא דרגה שמינית, ואותה נפש שפרחה ממנה צריכה להראות לפניה לשמונה ימים). וּכְשֶׁנִּפְרָע וּמִתְגַּלֶּה הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי שֶׁיִּדְמֶה לְאָבִיו. וְעַל זֶה עֵץ פְּרִי - זוֹ אֵם. עֹשֶׂה פְּרִי - זוֹ בְּרִית קֹדֶשׁ אָבִיו. לְמִינוֹ - שֶׁיִּדְמֶה לוֹ וְיֵרָשֵׁם בּוֹ. אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ - זַרְעוֹ בוֹ? זֶרַע בּוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה זַרְעוֹ בוֹ? אֶלָּא זֶרַע וָא"ו בּוֹ. עַל הָאָרֶץ - כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ זֶרַע הִשְׁלִיךְ עַל הָאָרֶץ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים וְדוֹמִים לִקְדוֹשִׁים, וְעַל זֶה וַדַּאי כָּתוּב (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. כֻּלָּם צַדִּיקִים וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי מֵאֵלּו יָצְאוּ וּלְאֵלּו דּוֹמִים. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וההוא אילנא אתעברת ואפיקת ההוא פרי למינו, למינו דההוא ׳עושה פרי׳ דיהוי כוותיה, זכאה חולקיה מאן דדמי לאמיה ולאבוי, ועל כן רשימא קדישא ביומא תמינאה בגין דידמי לאמיה. (בגין דהיא דרגא תמינאה וההיא נפשא דפרח מנה אצטריכת לאתחזאה קמה לתמניא יומין), וכד אתפרעת ואתגלייא רשימא קדישא בגין דידמי לאבוי, ועל דא ׳עץ פרי׳ דא אמא. ׳עושה פרי׳, דא ברית קדש אבוי. ׳למינו׳, דידמי ליה ואתרשים ביה. אשר זרעו בו על הארץ. ׳זרעו בו׳, זרע בו מבעי ליה, מאי ׳זרעו בו׳, אלא זרע וא"ו בו. ׳על הארץ׳, הכי הוא ודאי, דהא ההוא זרעא אשדי על ארעא. זכאה חולקיהון דישראל דאנון קדישין ודמיין לקדישין, ועל דא ודאי כתיב ׳ועמך כלם צדיקים׳, כלם צדיקים ודאי, דהא מהני נפקו ולהני דמיין. זכאין אנון בעלמא דין ובעלמא דאתי.

התרגום: ואותו אילן מתעבר ומוציא אותו הפרי למינו, למינו של אותו עושה פרי שיהיה כמותו. אשרי חלקו של מי שדומה לאמו ולאביו, ועל כן הרשם הקדוש ביום השמיני כדי שידמה לאמו (בגלל שהיא דרגה שמינית, ואותה נפש שפרחה ממנה צריכה להראות לפניה לשמונה ימים). וכשנפרע ומתגלה הרשם הקדוש כדי שידמה לאביו. ועל זה עץ פרי - זו אם. עשה פרי - זו ברית קדש אביו. למינו - שידמה לו וירשם בו. אשר זרעו בו על הארץ - זרעו בו? זרע בו צריך להיות! מה זה זרעו בו? אלא זרע וא"ו בו. על הארץ - כך הוא ודאי, שהרי אותו זרע השליך על הארץ. אשרי חלקם של ישראל שהם קדושים ודומים לקדושים, ועל זה ודאי כתוב (ישעיה ס) ועמך כלם צדיקים. כלם צדיקים ודאי, שהרי מאלו יצאו ולאלו דומים. אשריהם בעולם הזה ובעולם הבא.

מן המפרשים

כתם פז: וההוא נפשא דפרח מינה וכו' ואתגליא רשימא קדישא בגין דידמי לאבוי ועל דא עץ פרי דא אימא עושה פרי דא ברית קדש אבוי. ושניהם כאחד טובים. ($ואמר) וזה אמרו ◆ 'למינו דידמי ליה ויתרשים ביה':

אור החמה: ביומא תמינא' בגין דידמי וגו' שדומה לה במה שהמילה היא ביום שמיני שהיא שמינית כשתמנ' מבינה שג' ראשונות חשובות כאחת והענין כי המילה בזמנה ביום שמיני היא עושה רושם ממש באדם ובנשמה: קדישין במעשיהם ודמיין לקדישין בגופן ממש: דהא מהני…

עטרת צבי: בגין דידמי לאמיה דהוא דרגא תמינאה וכו'. בגין דידמי לאמיה דהוא דרגא תמינאה וכו'. צ"ל, והמבין יבין:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: