׳יקוו המים אל מקום אחד׳ - ים תחתון שמשלים לאחד ובו מתכנסים כל המים
בראשית · יום שלישי · מאמר 32 · פיסקה 1 · דף לג ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזִי, כְּתִיב לְבָתַר ׳יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד׳. ׳מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם׳ מַמָּשׁ. ׳אֶל מָקוֹם אֶחָד׳ לַאֲתַר דְּאִקְּרִי אֶחָד, וְאִיהוּ יָם תַּתָּאָה דְּהָא אִיהוּ אַשְׁלִים לְאֶחָד, וּבְלָא אִיהוּ לָא אִקְּרִי אֶחָד. וּמַשְׁמַע דִּכְתִיב ׳יִקָּווּ׳ דְּבֵיהּ מִתְכַּנְשִׁין כֻּלְּהוּ מַיָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳ וְגוֹ'.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב אַחַר כָּךְ 'יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד׳. ׳מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם׳ מַמָּשׁ. ׳אֶל מָקוֹם אֶחָד׳ לְמָקוֹם שֶׁנִּקְרָא אֶחָד, וְהוּא יָם תַּחְתּוֹן שֶׁהֲרֵי הוּא השְׁלִים לְאֶחָד, וּבִלְעָדָיו לֹא נִקְרָא אֶחָד. וּמַשְׁמַע שֶׁכָּתוּב ׳יִקָּווּ׳, שֶׁבּוֹ מִתְכַּנְּסִים כָּל הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א) 'כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם' וגו'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כתיב לבתר ׳יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד׳. ׳מתחת השמים׳ ממש. ׳אל מקום אחד׳ לאתר דאקרי אחד, ואיהו ים תתאה דהא איהו אשלים לאחד, ובלא איהו לא אקרי אחד. ומשמע דכתיב ׳יקוו׳ דביה מתכנשין כלהו מיא כמה דאת אמר ׳כל הנחלים הולכים אל הים׳ וגו'.
התרגום: בא ראה, כתוב אחר כך 'יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד׳. ׳מתחת השמים׳ ממש. ׳אל מקום אחד׳ למקום שנקרא אחד, והוא ים תחתון שהרי הוא השלים לאחד, ובלעדיו לא נקרא אחד. ומשמע שכתוב ׳יקוו׳, שבו מתכנסים כל המים, כמו שנאמר (קהלת א) 'כל הנחלים הלכים אל הים' וגו'.
מן המפרשים
אור יקר: מתחת השמים אל מקום אחד כדמסיק א״כ למה הוצרך לומר יקוו ודאי דהכא אורחיה, לזה אמר שאין אל שפע זה בחינת הק״ו כלל והטעם.
כתם פז: תא חזי מה כתיב לבתר ויאמר אלהי"ם יקוו המים מתחת השמים ממש. שהוא התפארת:
אור החמה: ת"ח כתיב לבתר ביום ג' שהוא הוא רקיע הנז' יקוו המים וגו' דהיינו המשכת השפע אחר שהת"ת מייחד שתי מיני מים מושך מלמעלה אל המ': ובלא איהו [צ"ל איהי] פי' בעוד שאין הת"ת מיוחדת עם המ' לא יתייחס בת"ת שם אח"ד שאינו שלם אלא עם המ':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: