ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 3: והארץ היתה תהו ובהו וחשך וגו', ורוח אלהים מרחפת על פני המים › פיסקה 7 (טז ע"א)

׳רוח אלהים׳ - קול השורה על בהו ומנהיג את פני התהום

בראשית · והארץ היתה תהו ובהו וחשך וגו', ורוח אלהים מרחפת על פני המים · מאמר 3 · פיסקה 7 · דף טז ע"א

לשון הזוהר

׳רוּחַ׳ הוּא קוֹל דְּשָׁארֵי עַל בֹּהוּ וְאַתְקִיף לֵיהּ וְאַנְהִיג לֵיהּ בְּכָל מָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְרָזָא דָא ׳קוֹל יהו"ה עַל הַמָּיִם׳. וְכֵן ׳רוּחַ אלהי"ם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳, אַבְנִין מְשַׁקְּעָן גּוֹ תְּהוֹמֵי דְּנָפְקֵי מַיָּיא מִנְּהוֹן, וְעַל דָּא אִקְּרוּן ׳פְּנֵי הַמָּיִם׳. רוּחַ אַנְהִיג וְאַתְקִיף לְאִנּוּן פָּנִים, ׳פְּנֵי תְהוֹם׳ דָּא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ (נ"א דָּא וְדָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ).

תרגום

רוּ"חַ הוּא קוֹל שֶׁשּׁוֹרֶה עַל בֹּהוּ, וּמְחַזֵּק אוֹתוֹ וּמַנְהִיג אוֹתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְזֶה סוֹד קוֹל יהו"ה עַל הַמַּיִם. וְכֵן רוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אֲבָנִים שְׁקוּעוֹת בְּתוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִים מַיִם, וְעַל זֶה נִקְרְאוּ פְּנֵי הַמָּיִם. רוּחַ מַנְהִיגָה וּמְחַזֶּקֶת לְאוֹתָם פָּנִים פְּנֵי תְהוֹם, זֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳רוח׳ הוא קול דשארי על בהו ואתקיף ליה ואנהיג ליה בכל מה דאצטריך, ורזא דא ׳קול יהו"ה על המים׳. וכן ׳רוח אלהי"ם מרחפת על פני המים׳, אבנין משקען גו תהומי דנפקי מייא מנהון, ועל דא אקרון ׳פני המים׳. רוח אנהיג ואתקיף לאנון פנים, ׳פני תהום׳ דא כמה דאצטריך ליה (נ"א דא ודא כמה דאצטריך ליה).

התרגום: רו"ח הוא קול ששורה על בהו, ומחזק אותו ומנהיג אותו בכל מה שצריך, וזה סוד קול יהו"ה על המים. וכן רוח אלהים מרחפת על פני המים. אבנים שקועות בתוך התהומות שמהם יוצאים מים, ועל זה נקראו פני המים. רוח מנהיגה ומחזקת לאותם פנים פני תהום, זה כמו שצריך לו.

מן המפרשים

אור יקר: [סימן י] שמות ואפשר שהם ג״כ ארבע כפירות כי נצה והוד תר פלגי דגופא הוו ואינו! הד. אמנם אומ׳ ואינון תריסר קשה ואם היינו אומרים כי ארבע ספירות הם חסד גבורה נצח הוד ניחא שהה תריץ דרועין ותרין שוקיים שהם י״ב פרקים ודוחק לומר ששם בן…

כתם פז: ורוח אלהי"ם מרחפת על פני המים. כי לא כתב מרחפת על המים, אלא 'על פני המים', הם אבני הבהו העליון, שהם האבנים המשוקעים בתהום התחתון, ורוח אלהי"ם מרחף עליהם כדי שיצאו מימיהם:

אור החמה: רוח הוא קול דשארי פי' מג' בחינות שהם תהו ובהו חשך עם היות בחינת בהו אמצעית אינם יונקים אותם הכחות מהחשך שהם בעלי הדין שעליהם אלא הם תחת כסא הכבוד ויונקים ממנה. וז"ש רו"ח שהוא רוח אלדי"ם דהיינו כסא הכבוד כנזכר שארי על בהו שהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר