׳בהו׳ - יש בו ציור, ואבניו הנקובות משקות את התהו
בראשית · והארץ היתה תהו ובהו וחשך וגו', ורוח אלהים מרחפת על פני המים · מאמר 3 · פיסקה 5 · דף טז ע"א
לשון הזוהר
׳בֹּהוּ׳, לְהַאי אִית לֵיהּ צִיּוּרָא וּדְיוֹקְנָא. אַבְנִין דְּמִשְׁתַּקְעָן גּוֹ גְּלִיפָא (נ"א קְלִיפָּה) דְּתֹהוּ נָפְקי גּוֹ גְלִיפָא דִּמְשַׁקְּעָן תַּמָּן, וּמִתַּמָּן מָשְׁכי תּוֹעַלְתָּא לְעָלְמָא בְּצִיּוּרָא דִלְבוּשָׁא, מָשְׁכי תּוֹעַלְתָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא וְסָלְקֵי מִתַּתָּא לְעֵילָּא. וְעַל דָּא נְקוּבִין וּמְפוּלָּמִין, הַנֵּי תַּלְיָין בַּאֲוִירָא. לְזִמְנִין תַּלְיָין בַּאֲוִירָא דְּסָלְקֵי מִתַּמָּן לְעֵילָּא, לְזִמְנִין מִטַּמְרִין בְּיוֹמָא דְּעִיבָא וּמַפִּיקי מַיִין מִגּוֹ תְּהוֹמָא לְאִתְּזָנָא תֹּהוּ מִתַּמָּן, דְּהָא כְּדֵין חֶדְוָה וּשְׁטוּתָא (נ"א וְשַׁעְתָּא) דְּקָא אִתְפַּשַּׁט תֹּהוּ בְּעָלְמָא.
תרגום
בֹּה"וּ - לָזֶה יֵשׁ לוֹ צִיּוּר וּדְיוֹקָן, אֲבָנִים שְׁקוּעוֹת בְּתוֹךְ הַגְּלִיפָה (נ"א: קליפה) שֶׁל תֹּהוּ יוֹצְאוֹת תּוֹךְ הַגְּלִיפָה שֶׁמְּשׁוּקָּעוֹת שָׁם, וּמִשָּׁם מוֹשְׁכוֹת תּוֹעֶלֶת לָעוֹלָם בְּצִיּוּר שֶׁל לְבוּשׁ, מוֹשְׁכוֹת תּוֹעֶלֶת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וְעוֹלוֹת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. וְעַל זֶה נְקוּבוֹת וּמְפֻלָּמוֹת אֵלּוּ תְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר. לְעִתִּים תְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר שֶׁעוֹלוֹת מִשָּׁם לְמַעְלָה, לְעִתִּים הֵן נֶחְבָּאוֹת בַּיּוֹם הַמְעֻנָּן, וּמוֹצִיאוֹת מַיִם מִתּוֹךְ הַתְּהוֹם לָזוּן אֶת הַתֹּה"וּ מִשָּׁם, שֶׁהֲרֵי אָז חֶדְוָה וּשְׁטוּת (נ"א: ושעה) כְּשֶׁמִּתְפַּשֵּׁט הַתֹּהוּ בָּעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳בהו׳, להאי אית ליה ציורא ודיוקנא. אבנין דמשתקען גו גליפא (נ"א קליפה) דתהו נפקי גו גליפא דמשקען תמן, ומתמן משכי תועלתא לעלמא בציורא דלבושא, משכי תועלתא מעילא לתתא וסלקי מתתא לעילא. ועל דא נקובין ומפולמין, הני תליין באוירא. לזמנין תליין באוירא דסלקי מתמן לעילא, לזמנין מטמרין ביומא דעיבא ומפיקי מיין מגו תהומא לאתזנא תהו מתמן, דהא כדין חדוה ושטותא (נ"א ושעתא) דקא אתפשט תהו בעלמא.
התרגום: בה"ו - לזה יש לו ציור ודיוקן, אבנים שקועות בתוך הגליפה (נ"א: קליפה) של תהו יוצאות תוך הגליפה שמשוקעות שם, ומשם מושכות תועלת לעולם בציור של לבוש, מושכות תועלת מלמעלה למטה, ועולות מלמטה למעלה. ועל זה נקובות ומפלמות אלו תלויות באויר. לעתים תלויות באויר שעולות משם למעלה, לעתים הן נחבאות ביום המענן, ומוציאות מים מתוך התהום לזון את התה"ו משם, שהרי אז חדוה ושטות (נ"א: ושעה) כשמתפשט התהו בעולם.
מן המפרשים
כתם פז: להאי לבושא אית לבושא ודיוקנא. והשם מורה כי 'בו הוא' דבר הנתפס והניכר, שבו נתלבש התהו להגלות:
אור החמה: לזמנין אתטמרן וגו' שאין שפעם נתן לתחתונים בסבת הדין (הדין) דהיינו יומא דעיבא קשה יומא דמטרא כיומא דדינ' ושפעם נתן אל הקליפות. וז"ש ומפקי מיין גו תהומא לאתזנא תהו מתמן שהם הקליפות שישפיעו להם לסבת העונות והדין: דקא אתפשט תהו…
מקדש מלך: אבנין משקעין וכו' אח"זל בוהו אבנים מפולמות פירוש לחות מן המים ור"ל שהבוהו יש לו צורת אבנים: וענין האבנים הוא ע"ד מ"ש בס' יצירה ב' אבנים בונות בית אחת: ג' אבנים בונות ו' בתים פי' אבנים הם האותיות הבונים בתים וצירופים משא"כ…