ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 3: והארץ היתה תהו ובהו וחשך וגו', ורוח אלהים מרחפת על פני המים › פיסקה 1 (טז ע"א)

׳תהו׳ מדור הזוהמה, ׳בהו׳ הבירור, ו׳חשך׳ האש המכסה ומתקנת

בראשית · והארץ היתה תהו ובהו וחשך וגו', ורוח אלהים מרחפת על פני המים · מאמר 3 · פיסקה 1 · דף טז ע"א

לשון הזוהר

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תוֹהוּ וָבֹהוּ וְגוֹ'. ׳הָיְתָה׳ דַּיְיקָא מִקַּדְמַת דְּנָא, תַּלְגָּא גּוֹ מַיָּיא, נָפְקָא מִנָּהּ זוּהֲמָא בְּהַהוּא חֵילָא דְּתַלְגָּא בְּמַיָּיא, וְאַקִּישׁ בָּהּ אֶשָּׁא תַּקִּיפָא וַהֲוָה בָּהּ פְּסוֹלֶת, וְאִתְעֲדִיאַת וְאִתְעֲבִידַת (גר"א אתעבידת) ׳תֹּהוּ׳ מְדוֹרָא דְּזוּהֲמָא, קִינָּא דִפְסוֹלֶת. ׳וָבֹהוּ׳ בְּרִירוּ דְּאִתְבְּרִיר מִגּוֹ פְּסוֹלֶת וְאִתְיַישַּׁב בָּהּ. ׳חֹשֶׁךְ׳ רָזָא דְּאֶשָּׁא תַּקִּיפָא. וְהַהוּא חֹשֶׁךְ חָפֵי עַל גַּבֵּי הַהוּא תֹּהוּ עַל גַּבֵּי הַהוּא פְּסוֹלֶת וְאִתְתַּקְּנַת מִינֵּיהּ.

תרגום

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְגוֹ', הָיְתָה דַּוְקָא, מִקּוֹדֶם לָכֵן שֶׁלֶג בְּתוֹךְ מַיִם יָצְאָה מִמֶּנָּה הזֻהֲמָה בְּאוֹתוֹ כֹּחַ שֶׁל השֶׁלֶג שֶׁבַּמַּיִם, וְהִכְּתָה בָּהּ האֵשׁ החֲזָקָה, וְנִהְיְתָה בָּהּ פְּסֹלֶת, וְהוּסְרָה, וְנֶעֶשְׂתָה תֹּה"וּ מְדוֹר הַזֻּהֲמָה, קֵן הַפְּסֹלֶת. וָבֹה"וּ - הבֵּרוּר שֶׁנתְבָּרֵר מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת וְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ. חֹשֶׁךְ - הַסּוֹד שֶׁל האֵשׁ החֲזָקָה. וְאוֹתוֹ חֹשֶׁ"ךְ כִּסָּה עַל אוֹתוֹ תֹה"וּ עַל גַּבֵּי אוֹתָהּ פְּסֹלֶת וְנִתְקְנָה מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והארץ היתה תוהו ובהו וגו'. ׳היתה׳ דייקא מקדמת דנא, תלגא גו מייא, נפקא מנה זוהמא בההוא חילא דתלגא במייא, ואקיש בה אשא תקיפא והוה בה פסולת, ואתעדיאת ואתעבידת (גר"א אתעבידת) ׳תהו׳ מדורא דזוהמא, קינא דפסולת. ׳ובהו׳ ברירו דאתבריר מגו פסולת ואתיישב בה. ׳חשך׳ רזא דאשא תקיפא. וההוא חשך חפי על גבי ההוא תהו על גבי ההוא פסולת ואתתקנת מיניה.

התרגום: והארץ היתה תהו ובהו וגו', היתה דוקא, מקודם לכן שלג בתוך מים יצאה ממנה הזהמה באותו כח של השלג שבמים, והכתה בה האש החזקה, ונהיתה בה פסלת, והוסרה, ונעשתה תה"ו מדור הזהמה, קן הפסלת. ובה"ו - הברור שנתברר מתוך פסלת והתישב בה. חשך - הסוד של האש החזקה. ואותו חש"ך כסה על אותו תה"ו על גבי אותה פסלת ונתקנה ממנו.

מן המפרשים

כתם פז: 'והארץ היתה תהו ובהו' 'היתה' דייקא מקדמת דנא. תלגא גו מייא נפקא מינה זוהמא בההוא חילא דתלגא במייא ואקיש בה אשא תקיפא והוה בה פסולת ואתעדיאת ואתעבידת 'תהו' מדורא דזוהמא קינא דפסולתא. 'ובהו' ברירו דאתבריר מגו פסולת ואתיישב בה.…

אור החמה: והארץ היתה תהו וגו' הכוונה לפרש מציאות הקליפות והיאך נתהוו: היתה ריקא [צריך להיות דייקא] מקדמת דנא פי אם נבאר שמציאות הקליפות יצא מן המ' אין הכוונה שממש הם בה עתה אלא היתה מקדמת דנא פי' קודם מה שהוא עתה שעתה כבר נבדל קדש מחול:

שעת רצון: והארץ היתה תוהו ובהו היתה דייקא מקדמת דנא תלגא גו מייא נפקא מינה זוהמא בההוא חילא דתלגא במייא. פירוש, הוא מ"ש רבינו ז"ל (ע"ח) בשער טנת"א פ"ה ז"ל, והנה מתחילה מזריע האב הוא חכמה טיפת החומר האותיות שעליה נאמר ' והארץ היתה תוהו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר