ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 3: והארץ היתה תהו ובהו וחשך וגו', ורוח אלהים מרחפת על פני המים › פיסקה 2 (טז ע"א)

׳ורוח אלהים׳ - בנשיבתה נברר הפסולת ונשאר בלא זוהמא

בראשית · והארץ היתה תהו ובהו וחשך וגו', ורוח אלהים מרחפת על פני המים · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף טז ע"א

לשון הזוהר

׳וְרוּחַ אלהי"ם׳ רוּחַ קוּדְשָׁא דְּנָפִיק מֵאלהי"ם חַיִּים, וְדָא ׳מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳. בָּתַר דְּהַאי רוּחַ נָשִׁיב, אִבְּרִיר דַּקִּיקוּ חַד מִגּוֹ הַהוּא פְּסוֹלֶת כְּטִיסָא דְּזוּהֲמָא, כַּד אִבְּרִיר וְאִצְּרִיף זִמְנָא וּתְרֵין עַד דְּאשְׁתְּאַר הַהוּא זוּהֲמָא דְּלֵית בֵּיהּ זוּהֲמָא כְּלָל,

תרגום

וְרוּחַ אֱלֹהִים - רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁיָּצְאָה מֵאֱלֹהִים חַיִּים, וְזה מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם. אַחַר שֶׁרוּחַ זוֹ נָשְׁבָה, נִבְרַר דָּבָר דַּק אֶחָד מִתּוֹךְ אוֹתָהּ פְּסֹלֶת, כְּטַס מְלוּכְלָךְ שֶׁנִּבְרַר וְנִצְרַף פַּעַם וּשְׁתַּיִם, עַד שֶׁנִּשְׁאֲרָה אוֹתָהּ הַזֻּהֲמָה בְּלֹא זֻהֲמָה כְּלָל,

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ורוח אלהי"ם׳ רוח קודשא דנפיק מאלהי"ם חיים, ודא ׳מרחפת על פני המים׳. בתר דהאי רוח נשיב, אבריר דקיקו חד מגו ההוא פסולת כטיסא דזוהמא, כד אבריר ואצריף זמנא ותרין עד דאשתאר ההוא זוהמא דלית ביה זוהמא כלל,

התרגום: ורוח אלהים - רוח הקדש שיצאה מאלהים חיים, וזה מרחפת על פני המים. אחר שרוח זו נשבה, נברר דבר דק אחד מתוך אותה פסלת, כטס מלוכלך שנברר ונצרף פעם ושתים, עד שנשארה אותה הזהמה בלא זהמה כלל,

מן המפרשים

כתם פז: ורוח אלהי"ם מרחפת רוחא דקודשא דנפיק מאלהי"ם ודא מרחף על פני המים. כלומר, אותו הרוח הראשון שנסתלק ונשאר תהו בהעדרו, הוא מרחף על פני הבהו שקבל צורה, שהוא מקיימו. והוא סוד המים הנרמזים באבנים המפולמות:

אור החמה: ואתתקן מיניה פי' הדין מתתקן מתוך החיצונים כי אם לא היו הקליפות שהם השוטרים החובטים המכים וההורגים הדין מה תהא עליו. או ירצה שהקליפ' התהו מתתקן מתוך האש שאינם נזונים החיצונים אלא מתמצית בעלי הדינים אלו. ודא מרחפת על פני המים…

עטרת צבי: כד אבריר ואצריף זמנא ותרין כו'. כצ"ל: כד אבריר ואצריף זמנא ותרין כו'. כצ"ל:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: