ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 29: ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור › פיסקה 6 (לב ע"א)

אור הוציא יום וחשך לילה ונתחברו ליום אחד - ׳ויבדל׳ הוא בזמן הגלות

בראשית · ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור · מאמר 29 · פיסקה 6 · דף לב ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יִצְחָק אִי הָכִי מַאי דִּכְתִיב ׳וַיַּבְדֵּל אלהי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳. אָמַר לֵיהּ אוֹר אַפִּיק יוֹם וְחֹשֶׁךְ אַפִּיק לַיְלָה, לְבָתַר חִבֵּר לוֹן כַּחֲדָא וַהֲווּ חַד, דִּכְתִיב ׳וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד׳, דְּלַיְלָה וְיוֹם אִקְּרוּן חַד. וְהַאי דִּכְתִיב ׳וַיַּבְדֵּל אלהי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳, דָּא בְּזִמְנָא דְגָלוּתָא דְּאִשְׁתַּכַּח פֵּרוּדָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אִם כָּךְ, מַהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ? אָמַר לוֹ, אוֹר הוֹצִיא יוֹם וְחֹשֶׁךְ הוֹצִיא לַיְלָה, אַחַר כָּךְ חִבֵּר אוֹתָם כְּאֶחָד וְהָיוּ אֶחָד, שֶׁכָּתוּב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. שֶׁלַּיְלָה וָיוֹם נִקְרָאִים אֶחָד. וְזֶה שֶׁכָּתוּב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, זֶהוּ בַּזְּמַן שֶׁל הַגָּלוּת שֶׁנִּמְצָא פֵרוּד. י׳

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק אי הכי מאי דכתיב ׳ויבדל אלהי"ם בין האור ובין החשך׳. אמר ליה אור אפיק יום וחשך אפיק לילה, לבתר חבר לון כחדא והוו חד, דכתיב ׳ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׳, דלילה ויום אקרון חד. והאי דכתיב ׳ויבדל אלהי"ם בין האור ובין החשך׳, דא בזמנא דגלותא דאשתכח פרודא.

התרגום: אמר רבי יצחק, אם כך, מהו שכתוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך? אמר לו, אור הוציא יום וחשך הוציא לילה, אחר כך חבר אותם כאחד והיו אחד, שכתוב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. שלילה ויום נקראים אחד. וזה שכתוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך, זהו בזמן של הגלות שנמצא פרוד. י׳

מן המפרשים

אור יקר: [סימן טז] אלהים שהיא בינה ברא שמים וארץ התחתונים אי אפשר שמן הדק העליון יצא המתגלה העב בעולם התחתון ואי הוה אמר בראשית ברא שמים וארץ דהיינו מלכות הנקראת ראשית ברא העולם התחתון אין ראוי שהייתי אומר שהשבח והכה הוא למלכות ואינו…

אור החמה: א"ר יצחק אי הכי לדידך דאמרת דחשך נק' דאתייא מסטרא דחשך אמנם היא בעצמ' אור אי הכי מאי ויבדל וגו' במה יובדלו. ותירץ שהם נבדלים במה שהאור שהוא הימין אפיק יום שהוא הת"ת וחשך שהיא גבורה אפיק לילה והם נבדלים שזה מסטרא דאור וזה מסטרא…

שעת רצון: אמר ר' יצחק אי הכי מאי דכתיב ויבדל אלהי"ם בין האור ובין החשך. פירוש, אמרת שז"א הוא בחינת 'אור' והוא בחינת 'קול', ומלכות נוקבא דז"א היא בחינת 'חשך' והיא בחינת 'דבור', הלא 'קול' ו'דבור' אי אפשר להם להתפרש זה מזה, אין דבור בלא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר