ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 28: ב' ראשית ברא › פיסקה 9 (לא ע"ב)

׳אשר לו אלהים קרובים׳ - גבורות רבות היוצאות מאחד, והכל אחד

בראשית · ב' ראשית ברא · מאמר 28 · פיסקה 9 · דף לא ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַאי דִּכְתִיב ׳אֲשֶׁר לוֹ אלהי"ם קְרוֹבִים אֵלָיו׳, ׳קְרוֹבִים׳, קָרוֹב מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא ׳אלהי"ם׳ עִלָּאָה, אלהי"ם דְּפַחַד יִצְחָק, אלהי"ם בַּתְרָאָה, וּבְגִינֵי כָּךְ ׳קְרוֹבִים׳ וּגְבוּרוֹת סַגִּיאִין אִנּוּן דְּנָפְקִין מֵחַד, וְכֻלְּהוּ חַד. תּוֹסֶפְתָּא בְּרֵאשִׁי"תּ בָּרָ"א רֶמֶז לְכֶתֶּ"ר חָכְמָ"ה. אֱלֹהִים רוֹמֵז לְבִינָ"ה. אֶ"תּ רוֹמֵז לִגְדוּלָ"ה וּגְבוּרָ"ה. הַשָׁמַיִ"ם דָּא הוּא תִּפְּאֶרֶ"תּ. ואֶ"תּ רוֹמֵז לְנֶצַּ"ח הוֹ"ד יְסוֹ"ד. הָאָרֶ"ץ רוֹמֵז לְמַלְכוּ"תּ: (עד כאן תוספתא)

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זֶה שֶׁכָּתוּב (דברים ד) אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו. קְרֹבִים? קָרוֹב צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא אֱלֹהִים עֶלְיוֹן. אֱלֹהִים שֶׁל פַּחַד יִצְחָק, אֱלֹהִים אַחֲרוֹן. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב קְרֹבִים, וּגְבוּרוֹת רַבּוֹת הֵן שֶׁיּוֹצאות מֵאֶחָד, וְהַכֹּל אֶחָד. בְּרֵאשִׁי"ת בָּרָ"א, רֶמֶז לְכֶתֶ"ר חָכְמָ"ה. אֱלֹהִים רוֹמֵז לְבִינָ"ה. אֵ"ת רוֹמֵז לִגְדֻלָּה וּגְבוּרָ"ה. הַשָּׁמַיִ"ם זֶהוּ תִּפְאֶרֶ"ת. וְאֵ"ת רוֹמֵז לְנֶצַ"ח הוֹ"ד יְסוֹ"ד. הָאָרֶ"ץ רוֹמֵז לְמַלְכוּ"ת: עַד כָּאן הַתּוֹסֶפְתָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יוסי האי דכתיב ׳אשר לו אלהי"ם קרובים אליו׳, ׳קרובים׳, קרוב מבעי ליה, אלא ׳אלהי"ם׳ עלאה, אלהי"ם דפחד יצחק, אלהי"ם בתראה, ובגיני כך ׳קרובים׳ וגבורות סגיאין אנון דנפקין מחד, וכלהו חד. תוספתא בראשי"ת בר"א רמז לכת"ר חכמ"ה. אלהים רומז לבינ"ה. א"ת רומז לגדול"ה וגבור"ה. השמי"ם דא הוא תפאר"ת. וא"ת רומז לנצ"ח הו"ד יסו"ד. האר"ץ רומז למלכו"ת: (עד כאן תוספתא)

התרגום: אמר רבי יוסי, זה שכתוב (דברים ד) אשר לו אלהים קרבים אליו. קרבים? קרוב צריך להיות! אלא אלהים עליון. אלהים של פחד יצחק, אלהים אחרון. ומשום כך כתוב קרבים, וגבורות רבות הן שיוצאות מאחד, והכל אחד. בראשי"ת בר"א, רמז לכת"ר חכמ"ה. אלהים רומז לבינ"ה. א"ת רומז לגדלה וגבור"ה. השמי"ם זהו תפאר"ת. וא"ת רומז לנצ"ח הו"ד יסו"ד. האר"ץ רומז למלכו"ת: עד כאן התוספתא.

מן המפרשים

הסולם: אר"י, האי דכתיב אשר לו אלקים קרובים אליו, קרובים, קרוב מבעי ליה: אר"י זה שכתוב אשר לו אלקים קרובים אליו ומקשה, למה כתיב קרובים לשון רבים הלא קרוב היה צריך לומר, לשון יחיד, אלא אלקים עלאה, אלקים דפחד יצחק, אלקים בתראה, ובגיני…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר