ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 28: ב' ראשית ברא › פיסקה 7 (לא ע"ב)

הטבעת האחרונה נעשית ראשית - ובה הוציא נהר ונמשכו המים למטה

בראשית · ב' ראשית ברא · מאמר 28 · פיסקה 7 · דף לא ע"ב

לשון הזוהר

׳אֵת הַשָּׁמַיִם׳, דְּמַשְׁמַע דְּשָׁמַיִם אַפִּיקוּ ׳אֵת׳, בְּחֵילָא דְּרָזָא דֶּאלהי"ם חַיִּים בָּתַר דְּרֵאשִׁית אַפִּיק לֵיה. כֵּיוָן דְּהַאי אַפִּיק כֹּלָּא וְכֹלָּא אִתְיַישַּׁב בְּדוּכְתֵּיהּ כְּחַד, עִזְקָא דָא בַּתְרַיְיתָא אִתְעֲבִידַת רֵאשִׁית, וּבְהַאי רֵאשִׁית אַפִּיק נַהֲרָא וְשָׁרִי מַיָּא לְנַגְדָא לְתַתָּא לְקַבְּלָא, וְעַל דָּא ׳בְּרֵאשִׁית׳ וַדַּאי, ׳בָּרָא אלהי"ם׳. בֵּיהּ בָּרָא עָלְמָא תַּתָּאָה, בֵּיהּ אַפִּיק נְהוֹרִין, בֵּיהּ יָהִיב חֵילָא לְכֹלָּא.

תרגום

אֵ"ת הַשָּׁמַיִם, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁהַשָּׁמַיִם הוֹצִיאוּ אֶת, בַּכֹּחַ שֶׁל סוֹד אֱלֹהִים חַיִּים אַחַר שֶׁרֵאשִׁית הוֹצִיא אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁזֶּה הוֹצִיא הַכֹּל, וְהַכֹּל הִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ כְּאֶחָד, טַבַּעַת זוֹ הָאַחֲרוֹנָה נֶעֶשְׂתָה רֵאשִׁית, וּבָזו הרֵאשִׁית הוֹצִיא נָהָר וְהֵחֵלּוּ הַמַּיִם לְהִמָּשֵׁךְ לְמַטָּה לְקַבֵּל. וְעַל זֶה בְּרֵאשִׁית וַדַּאי בָּרָא אֱלֹהִים. בּוֹ בָּרָא הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, בּוֹ הוֹצִיא מְאוֹרוֹת, בּוֹ נָתַן כֹּחַ לַכֹּל. ח׳

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳את השמים׳, דמשמע דשמים אפיקו ׳את׳, בחילא דרזא דאלהי"ם חיים בתר דראשית אפיק ליה. כיון דהאי אפיק כלא וכלא אתיישב בדוכתיה כחד, עזקא דא בתרייתא אתעבידת ראשית, ובהאי ראשית אפיק נהרא ושרי מיא לנגדא לתתא לקבלא, ועל דא ׳בראשית׳ ודאי, ׳ברא אלהי"ם׳. ביה ברא עלמא תתאה, ביה אפיק נהורין, ביה יהיב חילא לכלא.

התרגום: א"ת השמים, שמשמע שהשמים הוציאו את, בכח של סוד אלהים חיים אחר שראשית הוציא אותו. כיון שזה הוציא הכל, והכל התישב במקומו כאחד, טבעת זו האחרונה נעשתה ראשית, ובזו הראשית הוציא נהר והחלו המים להמשך למטה לקבל. ועל זה בראשית ודאי ברא אלהים. בו ברא העולם התחתון, בו הוציא מאורות, בו נתן כח לכל. ח׳

מן המפרשים

אור החמה: כיון דהאי פי' בינה אפיק כול' דהיינו עד המ' וכול' אתיישב בדוכתי' דהיינו האצילות נמשך אל גדר מקומו במדה אחרונה בחד עזקת' בתריית' שהיא המ' אתעבידת ראשית פי' המ' נקר' ראשית והטעם מפני שהיא ראשית לתחתונים כענין החכמה לאצילות דהיינו…

עטרת צבי: ומ"ש בחד עזקא דא בתרייתא אתעבידת ראשית. ומ"ש בחד עזקא דא בתרייתא אתעבידת ראשית. רצ"ל ($כי) מלכות, שהמלכות דאצילות יורדת לבריאה ונעשה שם אריך דבריאה:

מקדש מלך: כיון דהאי אפיק כולא פי' הבינה שממנה הכל כחד עזקא גרסינן. דא בתרייתא פירוש מ' ובהאי ראשית אפיק נהרא ופירוש הכתוב בראשית ע"י ראשית שהיא המ' שנקרא' ג"כ ראשית ברא אלהים שהיא בינה שמים וארץ דבי"ע. וז"ש ובהאי ראשית שהיא מלכות אפיק…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר