׳בתים לבדים׳ מרכבות שלמטה - ואל הפנים אין קרב אלא מי שניתנה לו רשות
בראשית · לעומת המסגרת · מאמר 27 · פיסקה 3 · דף לא ע"א
לשון הזוהר
׳בָּתִּים לְבַדִּים׳, הַנֵּי עִזְקָאן עילֵאִין אִנּוּן ׳בָּתִּים׳, וְאַתְרִין ׳לְבַדִּים׳, דְּאִנּוּן רְתִיכִּין דִּלְתַתָּא, בְּגִין דְּדָא אָתֵי מִסִּטְרָא דְאֶשָּׁא, וְדָא מִסִּטְרָא דְמַיָּא, וְדָא מִסִּטְרָא דְרוּחָא, וְכֵן כֻּלְּהוּ, בְּגִין לְמֶהֱוֵי רְתִיכָּא לַאֲרוֹנָא, וְעַל דָּא מַאן דְּמִקְרַב יִקְרַב בְּאִלֵּין בַּדִּים וְלָא בְּמָה דִּלְגוֹ, לֵךְ לֵךְ אָמְרִין נְזִירָא סְחוֹר סְחוֹר לְכַרְמָא לָא תִקְרַב, בַּר אִנּוּן דְּאִתְחֲזוּן לְשַׁמָּשָׁא לְגוֹ, לוֹן אִתְיְהִיב רְשׁוּתָא לְאַעֲלָאָה לְשַׁמָּשָׁא וּלְקַרְבָא, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׳.
תרגום
בָּתִּים לְבַדִּים - אֵלּוּ הַטַּבָּעוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הֵם בָּתִּים וּמְקוֹמוֹת לְבַדִּים שֶׁהֵם מֶרְכָּבוֹת שֶׁלְּמַטָּה, בִּגְלַל שֶׁזֶּה בָּא מִצַּד הָאֵשׁ, וְזֶה מִצַּד הַמַּיִם, וְזֶה מִצַּד הָרוּחַ, וְכֵן כֻּלָּם, כְּדֵי לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לָאָרוֹן. וְעַל זֶה, מִי שֶׁמִּתְקָרֵב, יתְקָרֵב בַּבַּדִּים הַלָּלוּ וְלֹא בְּמַה שֶּׁלְּפָנִים. לֵךְ לֵךְ אוֹמְרִים לְנָזִיר סָבִיב סָבִיב, לַכֶּרֶם אַל תִּתְקָרֵב. חוּץ מֵאֵלּוּ הָרְאוּיִים לְשַׁמֵּשׁ בִּפְנִים, לָהֶם נִתְּנָה רְשׁוּת לְהִכָּנֵס, לְשַׁמֵּשׁ וְלִקְרַב, וְעַל זֶה כָּתוּב (במדבר א) וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳בתים לבדים׳, הני עזקאן עילאין אנון ׳בתים׳, ואתרין ׳לבדים׳, דאנון רתיכין דלתתא, בגין דדא אתי מסטרא דאשא, ודא מסטרא דמיא, ודא מסטרא דרוחא, וכן כלהו, בגין למהוי רתיכא לארונא, ועל דא מאן דמקרב יקרב באלין בדים ולא במה דלגו, לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב, בר אנון דאתחזון לשמשא לגו, לון אתיהיב רשותא לאעלאה לשמשא ולקרבא, ועל דא כתיב ׳והזר הקרב יומת׳.
התרגום: בתים לבדים - אלו הטבעות העליונות הם בתים ומקומות לבדים שהם מרכבות שלמטה, בגלל שזה בא מצד האש, וזה מצד המים, וזה מצד הרוח, וכן כלם, כדי להיות מרכבה לארון. ועל זה, מי שמתקרב, יתקרב בבדים הללו ולא במה שלפנים. לך לך אומרים לנזיר סביב סביב, לכרם אל תתקרב. חוץ מאלו הראויים לשמש בפנים, להם נתנה רשות להכנס, לשמש ולקרב, ועל זה כתוב (במדבר א) והזר הקרב יומת.
מן המפרשים
אור יקר: למהוי רתיכא לארונא שהיא מלכות שהיא על נצח והוד ויסוד וע״ד
כתם פז: בתים לבדים הני עזקאן עילאין אינון בתים ואתרין לבדים דאינון רתיכין לתתא. קרא בדים לעולם הנפרדים, לפי שנפרדו כחתיהם זה מזה והיו בד בבד כל אחד מתפרד מחבירו. ואמר שאלה הטבעות שהם אבני הבנין, הם בתים ומקומות ושורש לאותם הבדים…
אור החמה: וע"ד מאן דמקריב להשיג יקריב בג' אלו ומהם ישיג ג' אבות חג"ת ולא במה דלגו שלא ישתדל להשיג חג"ת העליונות והיינו משום גדר שלא יפרוץ לבינה עם היות שהותר להסתכל באלו כאו' ואת הבנים תקח לך. וז"ש לך אמרין נזירא סחור וגו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: