ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 23: תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה › פיסקה 22 (ל ע"א)

מ"י נתפשט ונעשה י"ם - וברא למטה כדוגמת מעלה

בראשית · תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה · מאמר 23 · פיסקה 22 · דף ל ע"א

לשון הזוהר

׳מִי׳ שְׁאֵילְתָּא הַהוּא דְּ'בָרָא אֵלֶּה', לְבָתַר כַּד אִתְפַּשַּׁט וְאִשְׁתַּכְלַל אִתְעֲבִיד י"ם וּבָרָא לְתַתָּא, וְכֹלָּא עָבִיד כְּהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ דִּלְעֵילָּא. דָּא לָקֳבֵל דָּא וְדָא כְּגַוְונָא דְּדָא, וְתַרְוַיְיהוּ ב'.

תרגום

מִ"י שְׁאֵלָה, אוֹתוֹ שֶׁבָּרָא אֵלֶּה. אַחַר כְּשֶׁהִתְפַּשֵּׁט וְנִתְקַן, נַעֲשָׂה יָ"ם וּבָרָא לְמַטָּה. וְהַכֹּל עָשָׂה כְּאוֹתָהּ דּוּגְמָא שֶׁלְּמַעְלָה מַמָּשׁ. זֶה כְּנֶגֶד זֶה וְזֶה כְּמוֹ זֶה, וּשְׁנֵיהֶם ב'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳מי׳ שאילתא ההוא ד'ברא אלה', לבתר כד אתפשט ואשתכלל אתעביד י"ם וברא לתתא, וכלא עביד כההוא גוונא ממש דלעילא. דא לקבל דא ודא כגוונא דדא, ותרוייהו ב'.

התרגום: מ"י שאלה, אותו שברא אלה. אחר כשהתפשט ונתקן, נעשה י"ם וברא למטה. והכל עשה כאותה דוגמא שלמעלה ממש. זה כנגד זה וזה כמו זה, ושניהם ב'.

מן המפרשים

כתם פז: לבתר כד אתפשט ואשתכלל אתעביד ים. ביאר שני ענינים כאחד, כי בהדפיס הדפוס השקוע בבולט ישובו האותיות לאחור ממה שהם בדפוס השקוע, כי הראשונה תשוב אחרונה והאחרונה תשוב ראשונה. כי על סוד זה קבלו רבותינו ז"ל (ראה האמונה והבטחון להרמב"ן…

שעת רצון: מ"י שאילתה ההוא דברא אלה. פירוש, אימא דנפקא מאבא נקראת 'מי', משום דבה הותרה 'שאלתה', בלי תשובה, כי אין מי שישיג ' ההוא דברא אלה ', ו"ק דזו"ן, כל א' כלול מו"ק, גימטריא 'אלה', ובבטן אימא נברא. באופן שבאימא הותרה שאלה:

הסולם: בראשית ב' ראשית, ראשית מאמר הוא, או נימא, דבראשית איהו מאמר: בראשית יורה, ב ראשית. ושואל במה שאמרו, בראשית נמי מאמר הוא, אם הכוונה הוא על ראשית שהוא מאמר, דהיינו בלי ה ב', או דבראשית הוא מאמר, דהיינו עם ה ב' אלא עד לא נפיק…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר