שתי דמעות כנגד הלוחות שנשברו - כשפרחה מהן ו' של ׳וייצר׳
בראשית · אבני שיש טהור · מאמר 19 · פיסקה 2 · דף כה ע"ב
לשון הזוהר
וְאִנּוּן לָקֳבֵל ב' עַיְינִין דִּבְהוֹן (שמות יח א) תְּרֵין דִּמְעִין נַחְתּוּ בְּיַמָּא רַבָּא. ואמאי נחתו. בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא מִתְּרֵין לוּחִין אִלֵּין הֲוָה מֹשֶׁה נָחִית לְיִשְׂרָאֵל. וְלָא זָכוּ בְּהוֹן וְאִתְּבָרוּ וְנָפְלוּ. וְדָא גָּרִים אֲבוּדָא דְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. וְאַמַּאי נָפְלוּ בְּגִין דְּפָרַח ו' מִנַּיְיהוּ דְּאִיהוּ ו' דְּוַיִּיצֶר. וִיהִיב לוֹן אָחֳרָנִין מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע דְּמִתַּמָּן אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר מִימִינָא חַיֵּי וּמִשְּׂמָאלָא מוֹתָא.
תרגום
וְהֵם כְּנֶגֶד שְׁתֵּי עֵינַיִם שֶׁבָּהֶם שְׁתֵּי דְּמָעוֹת יוֹרְדוֹת בַּיָּם הַגָּדוֹל. וְלָמָּה יָרְדוּ, בִּגְלַל שֶׁהַתּוֹרָה מִשְּׁנֵי הַלּוּחוֹת הַלָּלוּ הָיָה מֹשֶׁה מוֹרִיד לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא זָכוּ בָּהֶם, וְנִשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ, וְזֶה גָּרַם אָבְדַן בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. וְלָמָּה נָפְלוּ, בִּגְלַל שֶׁפָּרַח ו' מֵהֶם, שֶׁהוּא ו' שֶׁל וַיִּיצֶר. וְנָתַן לָהֶם אֲחֵרִים מִצַּד עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁמִּשָּׁם נִתְּנָה תּוֹרָה בְּאִסּוּר וְהֶיתֵּר. מִיָּמִין חַיִּים, וּמִשְּׂמֹאל מָוֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואנון לקבל ב' עיינין דבהון (שמות יח א) תרין דמעין נחתו בימא רבא. ואמאי נחתו. בגין דאורייתא מתרין לוחין אלין הוה משה נחית לישראל. ולא זכו בהון ואתברו ונפלו. ודא גרים אבודא דבית ראשון ושני. ואמאי נפלו בגין דפרח ו' מנייהו דאיהו ו' דוייצר. ויהיב לון אחרנין מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דמתמן אתייהיבת אורייתא באסור והתר מימינא חיי ומשמאלא מותא.
התרגום: והם כנגד שתי עינים שבהם שתי דמעות יורדות בים הגדול. ולמה ירדו, בגלל שהתורה משני הלוחות הללו היה משה מוריד לישראל, ולא זכו בהם, ונשברו ונפלו, וזה גרם אבדן בית ראשון ושני. ולמה נפלו, בגלל שפרח ו' מהם, שהוא ו' של וייצר. ונתן להם אחרים מצד עץ הדעת טוב ורע, שמשם נתנה תורה באסור והיתר. מימין חיים, ומשמאל מות.
מן המפרשים
עטרת צבי: בגין דאורייתא מאלין הוה וכו'. ור"ל שהלוחות בגין דאורייתא מאלין הוה וכו'. ור"ל שהלוחות הם זו"נ האחודים בנו"ה, איהו בנצח ואיהי בהוד, וכמ"ש רבינו בפ"ו משער לאה ורחל {ע"ח של"ח} בכדי שלא יהיו דברי התקונים סותרים זה לזה, בהקדמת…
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר לז, ד (פג:) אדהכי הא סבא דסבין כו'. רוצה לומר, מדורות הראשונים קודם אברהם הרבה, ושם אריכו דיומין כמו שאומר בסוף תיקון ע ', ונראה שהוא אותן שקודם נח שהם האריכו ימים יותר וזהו סבא דסבין עתיקא דעתיקין:
הקדמת מוהרח"ו על שער ההקדמות: זוה"ק) בפרשת בראשית דף כ"ו ע"ב …קי"ז ע"א וז"ל אמר ר' יוסי כל דא אריכו זמנא יתיר מכמה דאוקמיה חבריא דאיהו יומא חד גלותא דכנסת ישראל ולא יתיר דכתיב נתנני שוממה כל היום דוה. עוד מאמר אחר כתוב (זוה"ק) בפרשת בראשית דף כ"ו ע"ב וכ"ז…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: