ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 19: אבני שיש טהור › פיסקה 1 (כה ע"ב)

׳אבני שיש טהור׳ - שתי יודי"ן שבאל"ף, והו׳ עץ החיים

בראשית · אבני שיש טהור · מאמר 19 · פיסקה 1 · דף כה ע"ב

לשון הזוהר

(אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, יוֹמָא חַד הֲוֵינָא בְּבֵי מִדְרְשָׁא, וּשְׁאִילוּ חַבְרַיָּיא מַאי נִיהוּ דַּאֲמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם שֶׁמָּא תִּסְתַּכְּנוּן גַּרְמַיְיכוּ דִּכְתִיב, (תהילים קא ז) דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי. אַדְהָכִי הָא סָבָא דְסָבִין קָא נָחִית אָמַר לוֹן רַבָּנָן, בְּמַאי קָא תִשְׁתַּדְּלוּן. אָמְרוּ לֵיהּ וַדַּאי בְּהָא דַּאֲמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ וכו'. אָמַר לוֹן וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִית הָכָא. וְהָא אוֹקְמוּהָ בִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה. וּבְגִין דְּלָא תִטְעוּן נְחִיתְנָא לְכוּ וּבְגִין (דְּאִתְגַּלְיָא) רָזָא דָא בֵּינַיְיכוּ דְּאִיהִי רָזָא עִלָּאָה טְמִירָא מִבְּנֵי דָרָא. בְּוַדַּאי אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אִנּוּן דְּמִנְּהוֹן מַיִין דַּכְיָין נָפְקִין. וְאִנּוּן רְמִיזִין בְּאָת א רֵישָׁא וְסוֹפָא. ו' דְּאִיהוּ נָטוּי בֵּינַיְיהוּ אִיהוּ ׳עֵץ הַחַיִּים׳. מַאן דְּאָכִיל מִנֵּיהּ וְחַי לְעָלַם. וְאִלֵּין ב' יוּדִי"ן אִנּוּן רְמִיזִין בְּוַיִּיצֶר. ואנון תרין יצירות. יְצִירָה דְּעִלָּאִין וִיצִירָה דְּתַתָּאִין. וְאִנּוּן חָכְמָה בָּרֹאשׁ וְחָכְמָה בַּסּוֹף. תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה. וַדַּאי אִנּוּן תַּעֲלוּמוֹת מֵחָכְמָה עִלָּאָה דִּתְחוֹת כֶּתֶר עִלָּאָה.

תרגום

(אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְשָׁאֲלוּ הַחֲבֵרִים, מַהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם שֶׁמָּא תִּסְתַּכְּנוּ בְּעַצְמְכֶם, שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קָא) דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי, בֵּינְתַיִם הִנֵּה זְקַן הַזְּקֵנִים יָרַד וְאָמַר לָהֶם, רַבּוֹתַי, בַּמֶה אַתֶּם מִשְׁתַּדְּלִים, אָמְרוּ לוֹ, וַדַּאי בָּזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ וְכוּ'. אָמַר לָהֶם, וַדַּאי סוֹד עֶלְיוֹן יֵשׁ כָּאן, וַהֲרֵי הֶעֱמִידוּהוּ בַּיְּשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּטְעוּ יָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם, וּכְדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה סוֹד זֶה בֵּינֵיכֶם, שֶׁהוּא סוֹד עֶלְיוֹן טָמִון מִבְּנֵי הַדּוֹר. בְּוַדַּאי אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר הֵם שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִים מַיִם זַכִּים, וְהֵם רְמוּזִים בְּאוֹת א' בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף. ו' שֶׁהוּא נָטוּי בֵּינֵיהֶם הוּא עֵץ הַחַיִּים. מִי שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנּוּ - וְחַי לְעוֹלָם. וּשְׁנֵי הַיּוּדִי"ם הָאֵלּוּ רְמוּזִים בְּוַיִּיצֶר, וְהֵם שְׁתֵּי יְצִירוֹת, יְצִירָה שֶׁל הָעֶלְיוֹנִים וִיצִירָה שֶׁל הַתַּחְתּוֹנִים. וְהֵם חָכְמָ"ה בְּרֹאשׁ וְחָכְמָ"ה בַּסּוֹף. תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה. וַדַּאי הֵם תַּעֲלוּמוֹת מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה שֶׁתַּחַת כֶּתֶר עֶלְיוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (אמר רבי אלעזר, אבא, יומא חד הוינא בבי מדרשא, ושאילו חברייא מאי ניהו דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנון גרמייכו דכתיב, (תהילים קא ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. אדהכי הא סבא דסבין קא נחית אמר לון רבנן, במאי קא תשתדלון. אמרו ליה ודאי בהא דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש וכו'. אמר לון ודאי רזא עלאה אית הכא. והא אוקמוה במתיבתא עלאה. ובגין דלא תטעון נחיתנא לכו ובגין (דאתגליא) רזא דא בינייכו דאיהי רזא עלאה טמירא מבני דרא. בודאי אבני שיש טהור אנון דמנהון מיין דכיין נפקין. ואנון רמיזין באת א רישא וסופא. ו' דאיהו נטוי בינייהו איהו ׳עץ החיים׳. מאן דאכיל מניה וחי לעלם. ואלין ב' יודי"ן אנון רמיזין בוייצר. ואנון תרין יצירות. יצירה דעלאין ויצירה דתתאין. ואנון חכמה בראש וחכמה בסוף. תעלומות חכמה. ודאי אנון תעלומות מחכמה עלאה דתחות כתר עלאה.

התרגום: (אמר רבי אלעזר, אבא, יום אחד הייתי בבית המדרש, ושאלו החברים, מהו שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנו בעצמכם, שכתוב (תהלים קא) דבר שקרים לא יכון לנגד עיני, בינתים הנה זקן הזקנים ירד ואמר להם, רבותי, במה אתם משתדלים, אמרו לו, ודאי בזה שאמר רבי עקיבא לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש וכו'. אמר להם, ודאי סוד עליון יש כאן, והרי העמידוהו בישיבה של מעלה, וכדי שלא תטעו ירדתי אליכם, וכדי שיתגלה סוד זה ביניכם, שהוא סוד עליון טמון מבני הדור. בודאי אבני שיש טהור הם שמהם יוצאים מים זכים, והם רמוזים באות א' בראש ובסוף. ו' שהוא נטוי ביניהם הוא עץ החיים. מי שאוכל ממנו - וחי לעולם. ושני היודי"ם האלו רמוזים בוייצר, והם שתי יצירות, יצירה של העליונים ויצירה של התחתונים. והם חכמ"ה בראש וחכמ"ה בסוף. תעלומות חכמה. ודאי הם תעלומות מחכמה עליונה שתחת כתר עליון.

מן המפרשים

שעת רצון: דאמ"ר עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש כו'. המאמר הזה כבר הובא בספר התיקונים ( תיקון ה כ. תיקון מ פ:) , ושם פרשנו בשפלותינו ועניות שכלנו:

עטרת צבי: ובגין דיתגלי רזא דא וכו'. כן הוא ובגין דיתגלי רזא דא וכו'. כן הוא בתקון ארבעים {תקו"ז פ:}:

מקדש מלך: אבני שיש טהור הם אבא וברתא. והם ב' לוחות התורה הראשונים שנשברו. דמניהון מיין דכיין פי' החסדים והשפע מהם בא לעולם יצירה דעילאין אבא האציל עולם האצילות:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר