ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 17: בורא עולמות ומחריבן › פיסקה 12 (כה ע"ב)

׳נפילים׳ עזא ועזאל שנפלו מלמעלה - ומהם נשמות הערב רב

בראשית · בורא עולמות ומחריבן · מאמר 17 · פיסקה 12 · דף כה ע"ב

לשון הזוהר

נְפִילִים עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר (בראשית ו ב) וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טוֹבוֹת הֵנָּה. וְאִלֵּין אִנּוּן מִינָא תִּנְיָינָא מֵאִלֵּין נְפִילִים מִלְּעֵילָא. דְּכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד אָדָם דְּאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ וְגו'. בָּעָא לְמֶעְבַּד לֵיהּ רֵישָׁא עַל עִלָּאִין לְמֶהֱוֵי אִיהוּ פָּקִיד עַל כֻּלְהוּ. וּלְמֶהֱוֵי אִנּוּן פְּקִידִין עַל יְדוֹי. כְּגַוְונָא דְּיוֹסֵף דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (בראשית מא לד) וְיַפְקֵד פְּקִידִים עַל הָאָרֶץ. אִנּוּן (לעיל כ"ג א) בָּעוּ לְקַטְרְגָא לֵיהּ וְאָמְרוּ (תהלים ה) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְגו' דְּעָתִיד לְמֶחְטֵי קַמָּךְ. אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִי אַתּוּן הֲוִיתוּן לְתַתָּא כַּוָּותֵיהּ, יַתִּיר הֲוִיתוּן חָבִין מִנֵּיהּ. מִיָּד וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם וְגו' חָשְׁקוּ בְּהוֹן וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיל לוֹן לְתַתָּא בְּשַׁלְשְׁלָאן. וְאִנּוּן עַזָּ"א וַעֲזָאֵ"ל דְּמִנַּיְיהוּ נִשְׁמַתְהוֹן דְּעֶרֶב רַב דְּאִנּוּן נְפִילִים דְּאַפִּילוּ גַּרְמַיְיהוּ לִזְנוֹת בָּתַר נְשַׁיָא דְּאִנּוּן טָבָאן. וּבְגִין דָּא אַפִּיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵעָלְמָא דְּאֲתֵי דְּלָא יְהֵא לוֹן חוּלָקָא תַּמָּן, וְיָהִיב לוֹן אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (דברים ז י) וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ וְגו'.

תרגום

נְפִילִים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבוֹת הֵנָּה. וְאֵלּוּ הֵם מִין שֵׁנִי מֵאֵלּוּ, נְפִילִים מִלְמַעְלָה. שֶׁכְּשֶׁרָצָה הקב"ה לַעֲשׂוֹת אָדָם, שֶׁאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ וְגוֹ', רָצָה לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ רֹאשׁ לְכָל הָעֶלְיוֹנִים לִהְיוֹת הוּא מְמֻנֶּה עַל כֻּלָּם וְשֶׁיִּהְיוּ מִתְמַנִּים עַל יָדוֹ, כְּמוֹ יוֹסֵף שֶׁכָּתוּב בּוֹ וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ, אֵלּוּ רָצוּ לְקַטְרְגוֹ וְאָמְרוּ מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְגוֹ', שֶׁעָתִיד לַחֲטֹא לְפָנֶיךְ. אָמַר לָהֶם הקב"ה: אִם אַתֶּם הֱיִיתֶם לְמַטָּה כְּמוֹתוֹ, הֱיִיתֶם חוֹטְאִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. מִיָּד - וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם וְגוֹ', חָשְׁקוּ בָהֶם, והקב"ה הִפִּילָם לְמַטָּה בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת. וְהֵם עֲזָ"א וַעֲזָאֵ"ל, שֶׁמֵּהֶם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הָעֵרֶב רַב, שֶׁהֵם הַנְּפִילִים, שֶׁהִפִּילוּ עַצְמָם לִזְנוֹת אַחַר נָשִׁים שֶׁהֵן טוֹבוֹת, וְלָכֵן הִפִּילָם הקב"ה מֵהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק שָׁם, וְנָתַן לָהֶם שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּמְשַׁלֵּם לְשּׁנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ וְגוֹ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: נפילים עלייהו אתמר (בראשית ו ב) ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה. ואלין אנון מינא תניינא מאלין נפילים מלעילא. דכד בעא קודשא בריך הוא למעבד אדם דאמר נעשה אדם בצלמנו וגו'. בעא למעבד ליה רישא על עלאין למהוי איהו פקיד על כלהו. ולמהוי אנון פקידין על ידוי. כגוונא דיוסף דאתמר ביה (בראשית מא לד) ויפקד פקידים על הארץ. אנון (לעיל כ"ג א) בעו לקטרגא ליה ואמרו (תהלים ה) מה אנוש כי תזכרנו וגו' דעתיד למחטי קמך. אמר לון קודשא בריך הוא אי אתון הויתון לתתא כוותיה, יתיר הויתון חבין מניה. מיד ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו' חשקו בהון וקודשא בריך הוא אפיל לון לתתא בשלשלאן. ואנון עז"א ועזא"ל דמנייהו נשמתהון דערב רב דאנון נפילים דאפילו גרמייהו לזנות בתר נשיא דאנון טבאן. ובגין דא אפיל לון קודשא בריך הוא מעלמא דאתי דלא יהא לון חולקא תמן, ויהיב לון אגרייהו בהאי עלמא כמא דאת אמר, (דברים ז י) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וגו'.

התרגום: נפילים, עליהם נאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבות הנה. ואלו הם מין שני מאלו, נפילים מלמעלה. שכשרצה הקב"ה לעשות אדם, שאמר נעשה אדם בצלמנו וגו', רצה לעשות אותו ראש לכל העליונים להיות הוא ממנה על כלם ושיהיו מתמנים על ידו, כמו יוסף שכתוב בו ויפקד פקדים על הארץ, אלו רצו לקטרגו ואמרו מה אנוש כי תזכרנו וגו', שעתיד לחטא לפניך. אמר להם הקב"ה: אם אתם הייתם למטה כמותו, הייתם חוטאים יותר ממנו. מיד - ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו', חשקו בהם, והקב"ה הפילם למטה בשלשלאות. והם עז"א ועזא"ל, שמהם הנשמות של הערב רב, שהם הנפילים, שהפילו עצמם לזנות אחר נשים שהן טובות, ולכן הפילם הקב"ה מהעולם הבא שלא יהיה להם חלק שם, ונתן להם שכרם בעולם הזה, כמו שכתוב ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו וגו'.

מן המפרשים

כתם פז: ובגין כך נחית הוא מדרגיה דאיהו ו"ו. כי סוד הו"ו היא מדרגתו של משה, כי על זה היה שקול כנגד ששים רבוא, כמו שיבאר בהדיא:

אור החמה: כגוונא דיוסף דאתמר ביה ויפקד פקידים על הארץ וגו' הענין כי פירוש מלת ובן אדם כי תפקדנו לשון פקידים כלו' מי הוא בן אדם מחומר וצורה שתפקדהו ותשיתהו פקיד ושר עלינו. הרח"ו נר"ו:

מקדש מלך: נשמתהון דערב רב דאינון וכו' פי' ערב רב שנקראים נפילים שבאו מעזא ועזאל שצפלו מן השמים וגם אלו מפילים עצמם לזנות כאבותיהם. דלא יהי לון חולקא תמן. פי' זה המין שנקרא נפילים אפי' יעשו שום מצוה אין להם חלק לעו"הב ומשלם שכרם בעו"הז…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: