׳זרקא׳ - להעלות את התפלה כאבן הנזרקת אל הכתר
בראשית · תפילה לעני · מאמר 16 · פיסקה 19 · דף כג ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח כְּמִלְקַדְּמִין וְאָמַר. זַרְקָא וַדַּאי בְּמֵיתָךְ לְסַלְּקָא צְלוֹתָא לְהַהוּא אֲתַר יְדִיעַ, כְּמָה דְּהַהִיא אַבְנָא דְקִירְטָא דְּאִזְדְּרִיקַת לַאֲתַר יְדִיעַ, הָכִי צָרִיךְ לְסַלְקָא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ בִּצְלוֹתֵיהּ בְּהַהִיא תַּגָּא אֶבֶן מוּכְלֶלֶת וּמְעוּטֶרֶת. דְּאִתְּמָר בָּהּ כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם דְּצָרִיךְ לְסַלְקָא לָהּ תַּמָּן.
תרגום
פָּתַח כְּמִקֹּדֶם וְאָמַר, זַרְקָא וַדַּאי. בְּבוֹאֲךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּה לְאוֹתוֹ מָקוֹם יָדוּעַ. כְּמוֹ שֶׁאוֹתָהּ אֶבֶן הַקֶּלַע שֶׁנִּזְרְקָה לְמָקוֹם יָדוּעַ, כָּךְ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מַחֲשַׁבְתּוֹ בַּתְּפִלָּה בְּאוֹתוֹ כֶתֶר אֶבֶן מֻכְלֶלֶת וּמְעֻטֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם, שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ לְשָׁם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח כמלקדמין ואמר. זרקא ודאי במיתך לסלקא צלותא לההוא אתר ידיע, כמה דההיא אבנא דקירטא דאזדריקת לאתר ידיע, הכי צריך לסלקא מחשבתיה בצלותיה בההיא תגא אבן מוכללת ומעוטרת. דאתמר בה כל הזוקף זוקף בשם דצריך לסלקא לה תמן.
התרגום: פתח כמקדם ואמר, זרקא ודאי. בבואך להעלות תפלה לאותו מקום ידוע. כמו שאותה אבן הקלע שנזרקה למקום ידוע, כך צריך להעלות מחשבתו בתפלה באותו כתר אבן מכללת ומעטרת, שנאמר בה כל הזוקף זוקף בשם, שצריך להעלותה לשם.
מן המפרשים
שעת רצון: פתח כמדלקדמין ואמר זרקא ודאי במיתך לסלקא צלותא כו'. פירוש, כמו הזורק אבן בכונה מכוונת אל מקום פלוני ומכוין להיות קולע אל השערה, כך בצלותא צריך להיות כונה גדולה ורעותא, להעלות את המלכות נוקבא ממדרגה למדרגה:
מקדש מלך: זרקא ודאי וכו' מאמר זה אין בידינו הקדמה עליו מהאר"י ז"ל ומה שנלע"ד בפירושו בדרך אפשר הוא בהקדים מ"ש הרב ז"ל בעלייות המלכות שעולה והולכת עד הכתר של זעיר:
הסולם: פתח כמלקדמין ואמר, זרקא, ודאי [בה צריך] לסלקא צלותא לההוא אתר ידיע פתח ר"ש כמתחילה, לבאר זרקא מקף שופר וכו', ואמר, זרקא, בסוד טעם הזה הנקרא זרקא, צריכים בודאי להעלות התפלה לאותו מקום הידוע, כמה דההוא אבנא דקירטא דאזדריקת לאתר…