התורה נבראה בשביל האדם - שבה שכר לצדיקים ועונש לרשעים
בראשית · מה אדם ותדעהו - אדם נברא בעל בחירה · מאמר 14 · פיסקה 6 · דף כג ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לוֹן, מִן הַדִּין הֲוָה לֵיהּ לְמִבְרְיֵיהּ כָּךְ, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא בְּגִינֵיהּ אִתְבְּרִיאַת דִּכְתִיב בָּהּ עוֹנְשָׁא לְרַשִּׁיעַיָּיא וְאַגְרָא לְצַדִּיקַיָּיא, וְלָא הֲוָה אַגְרָא לְצַדִּיקַיָּיא וְעוֹנְשָׁא לְרַשִּׁיעַיָּיא אֶלָּא בְּגִין אָדָם דִּבְרִיאָה, ׳לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ׳. אָמְרוּ, וַדַּאי כְּעַן שְׁמַעְנָא מָה דְּלָא שְׁמַעְנָא עַד הַשְׁתָּא, דְּוַדַּאי לָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִילְּתָא דְּלָאו אִיהוּ צָרִיךְ.
תרגום
אָמַר לָהֶם, מִן הַדִּין הָיָה לוֹ לְבָרְאוֹ כָּךְ, בִּגְלַל שֶׁהַתּוֹרָה בִּגְלָלוֹ נִבְרְאָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ עֹנֶשׁ לָרְשָׁעִים וְשָׂכָר לַצַּדִּיקִים, וְלֹא הָיָה שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְעֹנֶשׁ לָרְשָׁעִים אֶלָּא בִּגְלַל אָדָם שֶׁל בְּרִיאָה, לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. אָמְרוּ, וַדַּאי כָּעֵת שָׁמַעְנוּ מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַעְנוּ עַד עַכְשָׁו, שֶׁוַּדַּאי לֹא בָרָא הקב"ה דָּבָר שֶׁלֹּא נִצְרָךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר לון, מן הדין הוה ליה למברייה כך, בגין דאורייתא בגיניה אתבריאת דכתיב בה עונשא לרשיעייא ואגרא לצדיקייא, ולא הוה אגרא לצדיקייא ועונשא לרשיעייא אלא בגין אדם דבריאה, ׳לא תהו בראה לשבת יצרה׳. אמרו, ודאי כען שמענא מה דלא שמענא עד השתא, דודאי לא ברא קודשא בריך הוא מילתא דלאו איהו צריך.
התרגום: אמר להם, מן הדין היה לו לבראו כך, בגלל שהתורה בגללו נבראה, שכתוב בה ענש לרשעים ושכר לצדיקים, ולא היה שכר לצדיקים וענש לרשעים אלא בגלל אדם של בריאה, לא תהו בראה לשבת יצרה. אמרו, ודאי כעת שמענו מה שלא שמענו עד עכשו, שודאי לא ברא הקב"ה דבר שלא נצרך.
מן המפרשים
אור יקר: ולא אמר מאן ברא לון והשתא קשיא ליה שהוא השוה סתימתן ולא השוה אותם הכתוב שהרי הבורא סתם ולא פירש מי, והנברא אמר שית שהוא גלוי קצת ולאידך פירושא דהוה סליק אדעתין ניחא שהם יורדים מדרגה אחר מדרגה לזה אמר שאינו אלא מפני שנוסף על…
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פח, ה (מא:) בגין דאורייתא כו'. שאורייתא דילן הוא אורייתא דבריאה שלכן כתיב בה שכר ועונש טוב ורע כמש"ו ואע"ג דדרשו והשיגו בה כמה דברים מאצילות הכל בבריאה שכלול מהכל כמו שמשיגין ממלכות כל הספירות…
הסולם: אמר לון, מן הדין הוה ליה למברייה כך, בגין דאורייתא בגיניה אתבריאת דכתיב בה עונשא לרשיעייא ואגרא לצדיקיא: אמר להם, מן הדין היה לו לבראו כך, באור וחשך, משום שהתורה נברא בשביל האדם, שכתוב בה עונש לרשעים ושכר לצדיקים, ולא הוה אגרא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: