השכינה לעזא ועזאל - אתם חטאתם בנשים רבות, ולאדם הוקדמה תשובה
בראשית · מה אדם ותדעהו - אדם נברא בעל בחירה · מאמר 14 · פיסקה 3 · דף כג ע"א
לשון הזוהר
אָמְרוּ חַבְרַיָּיא, רַבִּי רַבִּי, אַדְהָכִי עזָּ"א וַעֲזָאֵ"ל לָא הֲווּ מְשַׁקְּרִין בְּמִלּוּלַיְיהוּ, דְּוַדַּאי בְּנוּקְבָא עָתִיד אָדָם לְמֶחְטֵי. אָמַר לְהוּ, הָכִי אָמְרַת שְׁכִינְתָּא, אַתּוּן אִזְדַּמַּנְתּוּן לְקַטְרְגָא קֳדָמַי יַתִּיר מֵחֵילָא דִּמְרוֹמָא, אִי אַתּוּן הֲוֵיתוּן שַׁפִּירִין מֵאָדָם בְּעוּבָדַיְיכוּ יָאוּת לְכוּ לְקַטְרְגָא עֲלֵיהּ, אֲבָל אִם הוּא עָתִיד לְמֶחְטֵי בְּאִתְּתָא חֲדָא, אַתּוּן בְּנָשִׁין סַגִּיאִין חַבְתּוּן (יַתִּיר מִבְּנֵי נָשָׁא), כְּמָה דִּכְתִיב ׳וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם׳ וְגוֹ', אֶת בַּת הָאָדָם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ׳אֶת בְּנוֹת הָאָדָם׳. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אִם אָדָם חָב הָא אַקְדִּים לֵיהּ תְּשׁוּבָה לְאַהֲדָרָא לְמָארֵיהּ לְאִתַּקְּנָא בְּמָה דְּחָב.
תרגום
אָמְרוּ הַחֲבֵרִים, רַבִּי רַבִּי, סוֹף סוֹף, עֲזָא וַעֲזָאֵל לֹא הָיוּ מְשַׁקְּרִים בְּדִבְרֵיהֶם, שֶׁוַּדַּאי בַּנּוּקְבָּא עָתִיד אָדָם לַחֲטֹא. אָמַר לָהֶם, כָּךְ אָמְרָה הַשְּׁכִינָה: אַתֶּם הִזְדַּמַּנְתֶּם לְקַטְרֵג לְפָנַי יוֹתֵר מִצְּבָא הַמָּרוֹם. אִם אַתֶּם הֱיִיתֶם נָאִים מֵאָדָם בְּמַעֲשֵׂיכֶם, יאֶה לָכֶם לְקַטְרֵג עָלָיו, אֲבָל הוּא עָתִיד לַחֲטֹא בְּאִשָּׁה אַחַת, וְאַתֶּם בְּנָשִׁים רַבּוֹת חֲטָאתֶם, (יוֹתֵר מִבְּנֵי אָדָם), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם. אֶת בַּת הָאָדָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֶת בְּנוֹת הָאָדָם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אִם אָדָם חוֹטֵא, הֲרֵי הוּקְדְּמָה לוֹ תְּשׁוּבָה לַחֲזֹּר לְרִבּוֹנוֹ לְתַקֵּן בְּמַה שֶּׁחָטָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמרו חברייא, רבי רבי, אדהכי עז"א ועזא"ל לא הוו משקרין במלולייהו, דודאי בנוקבא עתיד אדם למחטי. אמר להו, הכי אמרת שכינתא, אתון אזדמנתון לקטרגא קדמי יתיר מחילא דמרומא, אי אתון הויתון שפירין מאדם בעובדייכו יאות לכו לקטרגא עליה, אבל אם הוא עתיד למחטי באתתא חדא, אתון בנשין סגיאין חבתון (יתיר מבני נשא), כמה דכתיב ׳ויראו בני האלהים את בנות האדם׳ וגו', את בת האדם לא נאמר אלא ׳את בנות האדם׳. ולא עוד, אלא אם אדם חב הא אקדים ליה תשובה לאהדרא למאריה לאתקנא במה דחב.
התרגום: אמרו החברים, רבי רבי, סוף סוף, עזא ועזאל לא היו משקרים בדבריהם, שודאי בנוקבא עתיד אדם לחטא. אמר להם, כך אמרה השכינה: אתם הזדמנתם לקטרג לפני יותר מצבא המרום. אם אתם הייתם נאים מאדם במעשיכם, יאה לכם לקטרג עליו, אבל הוא עתיד לחטא באשה אחת, ואתם בנשים רבות חטאתם, (יותר מבני אדם), כמו שכתוב ויראו בני האלהים את בנות האדם. את בת האדם לא נאמר, אלא את בנות האדם. ולא עוד, אלא אם אדם חוטא, הרי הוקדמה לו תשובה לחזר לרבונו לתקן במה שחטא.
מן המפרשים
הסולם: אמרו חברייא: רבי, רבי, אדהכי עזא ועזאל לא הוו משקרין במלולייהו אמרו לו החברים: רבי רבי, סוף סוף, לא שקרו עזא ועזאל בדבריהם. כלומר שהשכינה היתה צריכה להשיב להם עכ"פ תירוץ על קטרוגם. דודאי בנוקבא עתיד אדם למחטי, כי אמת הוא שאדם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: