ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 14: מה אדם ותדעהו - אדם נברא בעל בחירה › פיסקה 2 (כג ע"א)

עזא ועזאל קטרגו ׳מה אדם ותדעהו׳ - והשכינה הפילתם מקדושתם

בראשית · מה אדם ותדעהו - אדם נברא בעל בחירה · מאמר 14 · פיסקה 2 · דף כג ע"א

לשון הזוהר

וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּעזָּ"א וַעזא"ל הֲווּ מְקַטְרְגֵי עֲלֵיהּ בְּזִמְנָא דְּאָמַר שְׁכִינְתָּא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳, אָמְרוּ ׳מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ׳, מָה אַתְּ בָּעֵי לְמִבְרֵי אָדָם, ׳וַתֵּדָעֵהוּ׳ דְּעָתִיד לְמֶחְטֵי קַמָּךְ בְּאִתְּתָא דִילֵיהּ דְּאִיהִי חֹשֶׁךְ, דְּאוֹר אִיהוּ דְּכוּרָא וְחֹשֶׁךְ נוּקְבָא שְׂמָאלָא חֹשֶׁךְ דִּבְרִיאָה. בְּהַהוּא זִמְנָא שְׁכִינְתָּא אַמְרַת לוֹן בְּהַאי דְּאַתּוּן מְקַטְרְגִין אַתּוּן עֲתִידִים לְמִנְפַּל, כְּדִכְתִיב ׳וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טוֹבוֹת הֵנָּה׳ וְגוֹ', חָשְׁקוּ בְּהוֹן וְטָעוּ בְּהוֹן, וְאַפִּיל לוֹן שְׁכִינְתָּא מִקְּדוּשָּׁה דִּלְהוֹן.

תרגום

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁעֲזָא וַעֲזָאֵל הָיוּ מְקַטְרְגִים עָלָיו בִּזְמַן שֶׁאָמְרָה שְׁכִינָה לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נַעֲשֶׂה אָדָם. אָמְרוּ, מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ, מָה אַתָּה רוֹצֶה לִבְרֹא אָדָם, וַתֵּדָעֵהוּ שֶׁעָתִיד לַחֲטֹא לְפָנֶיךְ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא חֹשֶׁךְ, שֶׁאוֹר הוּא זָכָר, וְחֹשֶׁךְ נוּקְבָּא, שְׂמֹאל חֹשֶׁךְ שֶׁל הבְּרִיאָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן אָמְרָה לָהֶם הַשְּׁכִינָה: בָּזֶה שֶׁאַתֶּם מְקַטְרְגִים, אַתֶּם עֲתִידִים לִיפֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וְגוֹ'. חָשְׁקוּ בָּהֶם וְטָעוּ בָהֶם, וְהִפִּילָה אוֹתָם הַשְּׁכִינָה מִקְּדֻשָּׁתָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולא עוד אלא דעז"א ועזא"ל הוו מקטרגי עליה בזמנא דאמר שכינתא לקודשא בריך הוא ׳נעשה אדם׳, אמרו ׳מה אדם ותדעהו׳, מה את בעי למברי אדם, ׳ותדעהו׳ דעתיד למחטי קמך באתתא דיליה דאיהי חשך, דאור איהו דכורא וחשך נוקבא שמאלא חשך דבריאה. בההוא זמנא שכינתא אמרת לון בהאי דאתון מקטרגין אתון עתידים למנפל, כדכתיב ׳ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה׳ וגו', חשקו בהון וטעו בהון, ואפיל לון שכינתא מקדושה דלהון.

התרגום: ולא עוד, אלא שעזא ועזאל היו מקטרגים עליו בזמן שאמרה שכינה לקדוש-ברוך-הוא נעשה אדם. אמרו, מה אדם ותדעהו, מה אתה רוצה לברא אדם, ותדעהו שעתיד לחטא לפניך באשתו שהיא חשך, שאור הוא זכר, וחשך נוקבא, שמאל חשך של הבריאה. באותו זמן אמרה להם השכינה: בזה שאתם מקטרגים, אתם עתידים ליפל, כמו שכתוב ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה וגו'. חשקו בהם וטעו בהם, והפילה אותם השכינה מקדשתם.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פח, ג (מא.) ועם כל דא האי כו'. כצ"ל. ר"ל אע"ג דאוקימנא לע"ה"ע כמש"ו:

הסולם: ולא עוד, אלא דעזא ועזאל הוו מקטרגי עליה, בזמנא דאמר שכינתא לקב"ה נעשה אדם, ולא עוד, אלא שהמלאכים: עזא ועזאל, היו מקטרגים על בריאת האדם, בעת שאמרה השכינה להקב"ה נעשה אדם. אמרו, מה אדם ותדעהו, מה את בעי למברי אדם, ותדעהו, דעתיד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר