ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 13: אני אני הוא וגו' אני אמית ואחיה › פיסקה 2 (כב ע"ב)

׳נעשה׳ נאמר לשניים - ועלת על כל העלות אין למעלה ממנו

בראשית · אני אני הוא וגו' אני אמית ואחיה · מאמר 13 · פיסקה 2 · דף כב ע"ב

לשון הזוהר

׳נַעֲשֶׂה׳ וַדַּאי עַל תְּרֵין אִתְּמַר, דְּאָמַר דָּא לְהַהוּא דִּלְעֵילָּא מִנֵּיהּ נַעֲשֶׂה, וְלָא עָבִיד מִדָּעַם הַהוּא דִּלְעֵילָּא מִינֵּיהּ עַד דְּנָטִיל עֵצָה מֵחַבְרֵיהּ, אֲבָל הַהוּא דְּאִתְקְרִי עִלַּת עַל כָּל עִלּוֹת דְּלֵית לְעֵילָּא מִנֵּיהּ וְלָא לְתַתָּא שָׁוֶה לֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ׳, אָמַר ׳רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אלהי"ם עִמָּדִי׳, דְּנָטִיל עֵצָה מִנֵּיהּ, כְּגַוְונָא דְּהַהוּא דְּאָמַר ׳וַיֹּאמֶר אלהי"ם נַעֲשֶׂה אָדָם׳.

תרגום

נַעֲשֶׂה וַדַּאי עַל שְׁנַיִם נֶאֱמַר. שֶׁאָמַר זֶה לְאוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ נַעֲשֶׂה. וְאוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ לֹא עוֹשֶׂה דָבָר עַד שֶׁלּוֹקֵחַ עֵצָה מֵחֲבֵרוֹ. אֲבָל אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא עִלַּת עַל כָּל עִלּוֹת, שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְלֹא לְמַטָּה שָׁוֶה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ. אָמַר, ׳רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי׳, שֶׁלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ עֵצָה, כְּאוֹתוֹ שֶׁאָמַר ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳נעשה׳ ודאי על תרין אתמר, דאמר דא לההוא דלעילא מניה נעשה, ולא עביד מדעם ההוא דלעילא מיניה עד דנטיל עצה מחבריה, אבל ההוא דאתקרי עלת על כל עלות דלית לעילא מניה ולא לתתא שוה ליה, כמה דאת אמר ׳ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׳, אמר ׳ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהי"ם עמדי׳, דנטיל עצה מניה, כגוונא דההוא דאמר ׳ויאמר אלהי"ם נעשה אדם׳.

התרגום: נעשה ודאי על שנים נאמר. שאמר זה לאותו שלמעלה ממנו נעשה. ואותו שלמעלה ממנו לא עושה דבר עד שלוקח עצה מחברו. אבל אותו שנקרא עלת על כל עלות, שאין למעלה ממנו ולא למטה שוה לו, כמו שכתוב ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. אמר, ׳ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי׳, שלוקח ממנו עצה, כאותו שאמר ׳ויאמר אלהים נעשה אדם׳.

מן המפרשים

עטרת צבי: ולא עביד מדעם. נ"א למטה מן העמוד ולא עביד מדעם. נ"א למטה מן העמוד אלא ברשו ואמירה דלעילא מיניה', עיקר כנ"א זו:

מקדש מלך: דלית לעילא מניה כי הוא ראשי' הפרצופים ואין פרצוף למעלם ממנו: דעילת העילות אמר לכתר נעשה אדם פי' אימת אמרה לאבא: וקרי ליה כתר לפי שהוא עליון למעלה ממנה וצריכה אליו. וצריך לומר שהחברים לא דקדקו יפה בדברי רשב"י ולכך אמר להם ולא…

הסולם: נעשה, ודאי על תרין אתמר, דאמר דא לההוא דלעילא מניה נעשה. הכתוב נעשה אדם, ודאי סובב על שנים דהיינו שכל תחתון אמר להעליון שלמעלה ממנו, נעשה אדם. ולא עביד מדעם אלא ברשו ואמירה מההוא דלעילא מניה, וההוא דלעילא מניה לא עביד מדעם עד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: