ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 11: רקיע השמים › פיסקה 9 (כא ע"א)

׳לשוח בשדה לפנות ערב׳ - ותיקונה ביצחק

בראשית · רקיע השמים · מאמר 11 · פיסקה 9 · דף כא ע"א

לשון הזוהר

תִּנְיָנָא, נְהִירוּ דְּאָזִיל לְאִתְחַשְׁכָא לְעֵת פְּנוֹת עֶרֶב, רָזָא דִּצְלוֹתָא דְיִצְחָק לְאַתְקָנָא הַאי דַּרְגָּא, דִּכְתִיב ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב׳, אִסְתַּכְּלוּתָא דְּעֶרֶב וַחֲשׁוּכָן כֻּלְּהוּ לְגַבֵּיהּ. בְּהַאי פְּנוֹת עֶרֶב אִסְתַּכַּל יַעֲקֹב בְּהַהוּא מְמַנָּא דְעֵשָׂו.

תרגום

שֵׁנִי, אוֹר שֶׁהוֹלֵךְ לִהְיוֹת חָשׁוּךְ לְעֵת פְּנוֹת עֶרֶב. הַסּוֹד שֶׁל תְּפִלַּת יִצְחָק לְתַקֵּן דַּרְגָּה זוֹ, שֶׁכָּתוּב וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עֶרֶב. הִסְתַּכְּלוּת שֶׁל עֶרֶב, וַחֲשׁוּכִים כֻּלָּם אֶצְלוֹ. בִּפְנוֹת עֶרֶב זֶה הסְתַּכֵּל יַעֲקֹב בְּאוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁל עֵשָׂו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנינא, נהירו דאזיל לאתחשכא לעת פנות ערב, רזא דצלותא דיצחק לאתקנא האי דרגא, דכתיב ׳ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב׳, אסתכלותא דערב וחשוכן כלהו לגביה. בהאי פנות ערב אסתכל יעקב בההוא ממנא דעשו.

התרגום: שני, אור שהולך להיות חשוך לעת פנות ערב. הסוד של תפלת יצחק לתקן דרגה זו, שכתוב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. הסתכלות של ערב, וחשוכים כלם אצלו. בפנות ערב זה הסתכל יעקב באותו ממנה של עשו.

מן המפרשים

אור יקר: ערב רזא דצלותא דיצחק שהיה מתפלל לאתקנא האי דרגא למתק דיני הגבורה והיינו דכתיב.

כתם פז: תנינא נהירו דאזיל לאתחשכא לפנות ערב. והיא מדתו של יצחק, המיוחסת לחשך בבחינת האור ראשון, בקרו של אברהם:

אור החמה: לההוא פנות ערב אסתכלותא וגו' פי' פנות לשון פניה והסתכלות וערב הם הקליפות שהם מסתכלין אל הגבורה לעורר הדין כי הקליפות הם ערב וחשך וכולם פונים אליה. וז"ש אסתכלותא דערב וחשכין כולהו לגביה: והכריח היות פנות ערב מקום אחיזת הקליפות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: