משה בפטירתו עלה ברוחו ליובל העליון - ויעקב שב לשמיטה
בראשית · רקיע השמים · מאמר 11 · פיסקה 20 · דף כב ע"א
לשון הזוהר
מֹשֶׁה שִׁמֵּשׁ בְּסִיהֲרָא בְּעוֹד דְּאִיהוּ בְּגוּפָא וּמַנִּי לָהּ לִרְעוּתֵיהּ, כַּד אִתְפְּטַר מֵהַאי עָלְמָא סָלִיק בִּסְלִיקוּ עִלָּאָה בְּרוּחָא קַדִּישָׁא וְאִתְהַדַּר בְּרוּחָא לְיוֹבְלָא עִלָּאָה, וְתַמָּן אִתְדַּבְּקוּ בְּאִינּוּן שִׁתִּין רִבּוֹא דַּהֲווּ דִּילֵיהּ, מָה דְּלָא הֲוָה כֵּן לְיַעֲקֹב דְּהוּא אִתְהַדַּר בְּרוּחָא לְגוֹ שְׁמִטָּה מָה דְּלָא הֲוָה כֵּן בְּחַיָּיו, כֵּיוָן דְּבֵיתָא אַחֲרָא הֲוָה לֵיהּ.
תרגום
מֹשֶׁה שִׁמֵּשׁ בַּלְּבָנָה בְּעוֹד שֶׁהוּא בַּגּוּף וְצִוָּה אוֹתָהּ לִרְצוֹנוֹ, וּכְשֶׁנִּפְטַר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, עָלָה בַּעֲלִיָּה עֶלְיוֹנָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְחָזַר בְּרוּחַ לַיּוֹבֵל הָעֶלְיוֹן, וְשָׁם נִדְבּקו בְּאוֹתָם שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהָיוּ שֶׁלּוֹ. מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כֵּן לְיַעֲקֹב, שֶׁהוּא חָזַר בְּרוּחַ לְתוֹךְ הַשְּׁמִטָּה מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּךְ בְּחַיָּיו, כֵּיוָן שֶׁבַּיִת אַחֵר הָיָה לוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: משה שמש בסיהרא בעוד דאיהו בגופא ומני לה לרעותיה, כד אתפטר מהאי עלמא סליק בסליקו עלאה ברוחא קדישא ואתהדר ברוחא ליובלא עלאה, ותמן אתדבקו באינון שתין רבוא דהוו דיליה, מה דלא הוה כן ליעקב דהוא אתהדר ברוחא לגו שמטה מה דלא הוה כן בחייו, כיון דביתא אחרא הוה ליה.
התרגום: משה שמש בלבנה בעוד שהוא בגוף וצוה אותה לרצונו, וכשנפטר מהעולם הזה, עלה בעליה עליונה ברוח הקדש, וחזר ברוח ליובל העליון, ושם נדבקו באותם ששים רבוא שהיו שלו. מה שלא היה כן ליעקב, שהוא חזר ברוח לתוך השמטה מה שלא היה כך בחייו, כיון שבית אחר היה לו.
מן המפרשים
אור יקר: בעוד דאיהו בגופא ואם הכוונה בהיות הנשמה מתלבשת בגוף א״כ כמו שלא יעדר כבוד הנשמה בהיותה מלמעלה בן לא יעדר כבודה אף אחר הפטירה אם תשפיע למלכות וישמש בה שהרי זו היא מעלת הספירות להשפיע אלו באלו ואפי׳ הכתר משפיע במלכות וא״ב למה…
כתם פז: משה שמש בסיהרא בעוד דאיהו בגופא ומני לה כרעותיה. במצות עשה ולא תעשה, לא בשמוש גופני אע"פ שהיה עומד בגוף:
מקדש מלך: ליובלא עילאה לאה הנק' דור המדבר וארעא קדישא פי' רחל: לנהרא אלין וכו' פי' הדור של יהושע מקבלי' הארה מדור המדבר שהם מאבא לפי שאימא צריכה לאבא: