יעקב שימש בה בעולם הבא ומשה בעולם הזה - ודור המדבר מצד היובל
בראשית · רקיע השמים · מאמר 11 · פיסקה 19 · דף כב ע"א
לשון הזוהר
מֹשֶׁה זָכָה בְּחַיָּיו מָה דְּלָא זָכָה בֵּיהּ יַעֲקֹב, יַעֲקֹב שִׁמֵּשׁ בָּהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, מֹשֶׁה בְּהַאי עָלְמָא. וְאִי תֵּימָא דִּגְרִיעוּ דְמֹשֶׁה הֲוָה, לָאו הָכִי, אֶלָּא כַּד נָפְקֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם מִסִּטְרָא דְיוֹבֵלָא הֲוָה, וְכָל אִינּוּן שִׁתִּין רִבְבָן מֵעָלְמָא עִלָּאָה הֲווּ, ‹כב.›וּבְהַהוּא דְּיוֹקְנָא אָזְלוּ בְּמַדְבְּרָא, וְחַד מִנְּהוֹן לָא עָאלוּ בְּאַרְעָא אֶלָּא בְּנֵיהוֹן תּוֹלָדִין דִּלְהוֹן כִּדְקָא חֲזֵי, דְּאִנּוּן תִּקּוּנָא דְסִיהֲרָא, וְכָל עוּבָדֵי אַרְעָא תִּקּוּנָא דְסִיהֲרָא הֲוָה.
תרגום
מֹשֶׁה זָכָה בְּחַיָּיו מַה שֶּׁלֹּא זָכָה בּוֹ יַעֲקֹב. יַעֲקֹב שִׁמֵּשׁ בָּהּ בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, וּמֹשֶׁה בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁזֶּה הָיָה חִסָּרוֹן לְמֹשֶׁה לֹא כָּךְ, אֶלָּא כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, מִצַּד הַיּוֹבֵל הָיָה, וְכָל אוֹתָם שִׁשִּׁים רִבּוֹא הָיוּ מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וּבְאוֹתָהּ הַדְּיוֹקָן הָלְכוּ בַמִּדְבָּר, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא נִכְנַס לָאָרֶץ, אֶלָּא בְּנֵיהֶם תּוֹלְדוֹתֵיהֶם כָּרָאוּי, שֶׁהֵם תִּקּוּן הַלְּבָנָה, וְכָל מַעֲשֵׂי הָאָרֶץ תִקּוּן הַלְּבָנָה הָיוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: משה זכה בחייו מה דלא זכה ביה יעקב, יעקב שמש בה בההוא עלמא, משה בהאי עלמא. ואי תימא דגריעו דמשה הוה, לאו הכי, אלא כד נפקי ישראל ממצרים מסטרא דיובלא הוה, וכל אינון שתין רבבן מעלמא עלאה הוו, ‹כב.›ובההוא דיוקנא אזלו במדברא, וחד מנהון לא עאלו בארעא אלא בניהון תולדין דלהון כדקא חזי, דאנון תקונא דסיהרא, וכל עובדי ארעא תקונא דסיהרא הוה.
התרגום: משה זכה בחייו מה שלא זכה בו יעקב. יעקב שמש בה באותו עולם, ומשה בעולם הזה. ואם תאמר שזה היה חסרון למשה לא כך, אלא כשיצאו ישראל ממצרים, מצד היובל היה, וכל אותם ששים רבוא היו מעולם העליון. ובאותה הדיוקן הלכו במדבר, ואף אחד מהם לא נכנס לארץ, אלא בניהם תולדותיהם כראוי, שהם תקון הלבנה, וכל מעשי הארץ תקון הלבנה היו.
מן המפרשים
אור יקר: יעקב שמש בה בההוא עלמא א״כ מעולם לא שמש יעקב עם מטרוניתא בהאי עלמא ואין כן דבריו לעיל באומרו.
כתם פז: משה זכה בחייו מה דלא זכה ביה יעקב יעקב שמש בה בההוא עלמא משה בהאי עלמא. כבר נתבאר זה, כי נתעלה בחייו להיות גופו רוחני שלא נשתמש בהנאה גופנית:
אור החמה: ואי תימא גריעו וגו' פי' מה שהיה משה לבר ולא נכנס לארץ אחר מיתתו היה גירעון מעלה שאם נכנס היה מעלתו יותר וא"כ תקשה תינח שלצורך השכינה לא נכנס יכנס לצורך עצמו: