ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 11: רקיע השמים › פיסקה 13 (כא ע"ב)

נצח ירך שמאל של יעקב - ודוד כללו בימין, ׳נעימות בימינך נצח׳

בראשית · רקיע השמים · מאמר 11 · פיסקה 13 · דף כא ע"ב

לשון הזוהר

נֶצַח, יַרְכָא שְׂמָאלָא דְּיַעֲקֹב. וּבְגִין כָּךְ אֲתָא דָּוִד וְכָלִיל לֵיהּ בְּיַמִּינָא, דִּכְתִיב ׳נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׳, יְמִינְךָ לָא כְּתִיב אֶלָּא ׳בִּימִינְךָ׳. מַאי טַעְמָא אִתְחַלַּשׁ יַרְכָא דְיַעֲקֹב, בְּגִין דְּאִתְקָרַב בֵּיהּ סְטַר מְסָאֲבָא וְנָקִיט תּוּקְפָּא מִנֵּיהּ וְאִתְעַכַּב עַד שְׁמוּאֵל, וְעַל דָּא אָתָא לְאַדְכָּרָא דְּדָא אִיהוּ יַרְכָא דְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב ׳וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל׳, וְעַל דָּא כָּל מִילּוֹי הֲווּ בְּדִינָא בְּשֵׁירוּתָא וּבְסוֹפָא.

תרגום

נֵצַח - יֶרֶךְ שְׂמֹאל שֶׁל יַעֲקֹב. וְלָכֵן בָּא דָוִד וְכָלַל אוֹתוֹ בַּיָּמִין, שֶׁכָּתוּב נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. יְמִינְךָ לֹא כָתוּב אֶלָּא בִּימִינְךָ. מָה הַטַּעַם נֶחְלְשָׁה יֶרֶךְ יַעֲקֹב, מִכֵּיוָן שֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו צַד הַטֻּמְאָה וְלָקַח מִמֶּנּוּ כֹּחַ, וְהִתְעַכֵּב עַד שְׁמוּאֵל. וְעַל זֶה בָּא לְהַזְכִּיר שֶׁזֶּהוּ יָרֵךְ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה כָּל דְּבָרָיו הָיוּ בַדִּין בִּתְחִילָּה ובַסּוֹף.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: נצח, ירכא שמאלא דיעקב. ובגין כך אתא דוד וכליל ליה בימינא, דכתיב ׳נעימות בימינך נצח׳, ימינך לא כתיב אלא ׳בימינך׳. מאי טעמא אתחלש ירכא דיעקב, בגין דאתקרב ביה סטר מסאבא ונקיט תוקפא מניה ואתעכב עד שמואל, ועל דא אתא לאדכרא דדא איהו ירכא דישראל, דכתיב ׳וגם נצח ישראל׳, ועל דא כל מילוי הוו בדינא בשירותא ובסופא.

התרגום: נצח - ירך שמאל של יעקב. ולכן בא דוד וכלל אותו בימין, שכתוב נעמות בימינך נצח. ימינך לא כתוב אלא בימינך. מה הטעם נחלשה ירך יעקב, מכיון שהתקרב אליו צד הטמאה ולקח ממנו כח, והתעכב עד שמואל. ועל זה בא להזכיר שזהו ירך של ישראל, שכתוב וגם נצח ישראל, ועל זה כל דבריו היו בדין בתחילה ובסוף.

מן המפרשים

אור יקר: ליה בהוד אמאן קא מהדר אי למאי דאמר ועכ״׳ד בל מילוי קשיא (!)לשון ותו, להוסיף על הענין אי אפשר שזה מנגד אל מה שאמרנו כל מילוי הוה בדינא ואי אמאי דאמר לעיל.

אור החמה: ויגע בכף יריכו נטיל תוקפא דדינא מתמן וגו' פי' מצד הנצח השפיע כח הדין החזק מפני שנגע בבחינה שאינה נכללת בגוף. וז"ש דהא ירכא לבר מגופא בסוד רמז הקשר היוצא לחוץ שיש שם יניקה אל החצונים משם ועם היות וכל אחוריהם ביתה סוף סוף הוי…

שעת רצון: נצח ירכא שמאלא דיעקב ובג"כ אתא דוד וכליל ליה בימינא כו'. פירוש, כי נודע כי כאשר יעקב ורחל הם פנים בפנים עם ז"א, יעקב עומד בנצח דז"א ורחל בהוד, אשר זה סוד 'איהו בנצח ואיהי בהוד' כמ"ש רבינו ז"ל (שעה"כ) סוף דרוש שני דעמידת שחרית.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר