ממלכת הזוהר › זוהר › במדבר › מאמר 8: ׳אליך ה' נפשי אשא׳ - מסירת הנפש בנפילת אפים כנפטר מן העולם › פיסקה 2 (קכ ע"ב)

כניסת הלילה ואילן המות - פקדון הנפש והחזרתה בבוקר

במדבר · ׳אליך ה' נפשי אשא׳ - מסירת הנפש בנפילת אפים כנפטר מן העולם · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף קכ ע"ב

לשון הזוהר

אֶלָּא (תא חזי) רָזָא עִלָּאָה הוּא, גָּנִיז בֵּין חַבְרַיָּיא. בְּשַׁעֲתָא דְּלֵילְיָא עָאל, (ושלטא) אִילָנָא תַּתָּאָה דְּתַלְיָיא בֵּיהּ מוֹתָא פָּרִישׁ עַנְפּוֹי וּמְכַסְּיָא לְכֹלָּא. וְעַל דָּא אִתְחֲשָׁךְ. וְכָל בְּנֵי עָלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, וְאַקְדִּים בַּר נָשׁ וְיָהִיב לֵיהּ פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשֵׁיהּ, וְאַפְקְדֵיהּ בִּידֵיהּ בְּפִקְדוֹנָא. וּבְגִין דְּנָטִיל לוֹן בְּפִקְדוֹנָא, תָּב פִּקְדוֹנָא לְמָארֵיהּ בְּשַׁעֲתָא דְּאָתֵי צַפְרָא. כַּד אָתֵי צַפְרָא וְתָב לְגַבֵּיהּ פִּקְדוֹנֵיהּ, בָּעֵי לְבָרְכָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ מְהֵימָנָא עִלָּאָה.

תרגום

אֶלָּא סוֹד עֶלְיוֹן הוּא גָּנוּז בֵּין הַחֲבֵרִים. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, (וְשׁוֹלֵט) הָעֵץ הַתַּחְתּוֹן שֶׁהַמָּוֶת תָּלוּי בּוֹ, פּוֹרֵשׂ עֲנָפָיו וּמְכַסֶּה הַכֹּל. וְעַל כָּךְ מַחְשִׁיךְ, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם הַמָּוֶת, וּמַקְדִּים אָדָם וְנוֹתֵן פִּקְדוֹן נַפְשׁוֹ, וּמַפְקִיד בְּיָדוֹ בְּפִקָּדוֹן. וּמִשּׁוּם שֶׁלּוֹקֵחַ אוֹתָם בְּפִקָּדוֹן, חוֹזֵר הַפִּקָּדוֹן לִבְעָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר וְחוֹזֵר אֵלָיו פִּקְדוֹנוֹ, צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֶת הקב"ה, שֶׁהוּא הַנֶּאֱמָן הָעֶלְיוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא (תא חזי) רזא עלאה הוא, גניז בין חברייא. בשעתא דליליא עאל, (ושלטא) אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא, ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה, ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא, תב פקדונא למאריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה, בעי לברכא ליה לקודשא בריך הוא, דאיהו מהימנא עלאה.

התרגום: אלא סוד עליון הוא גנוז בין החברים. בשעה שנכנס הלילה, (ושולט) העץ התחתון שהמות תלוי בו, פורש ענפיו ומכסה הכל. ועל כך מחשיך, וכל בני העולם טועמים טעם המות, ומקדים אדם ונותן פקדון נפשו, ומפקיד בידו בפקדון. ומשום שלוקח אותם בפקדון, חוזר הפקדון לבעליו בשעה שמגיע הבקר. כשמגיע הבקר וחוזר אליו פקדונו, צריך לברך את הקב"ה, שהוא הנאמן העליון.

מן המפרשים

אור החמה: ואפקדיה בידיה בפקדונא. פי' עם היות שאני חייב איני רוצה לתת נפשי אלא בפקדון ושולל פריעת החוב בשעתא דאתי צפרא דאתער אילנא דחיי מהימנא עילאה המחזיר נשמות והיינו ע"י הת"ת עץ החיים שהוא מתגלה במלכות והיא נעשית אמונה ע"י אמת והיינו…

הסולם: אלא רזא עלאה וכו': ומשיב אלא סוד עליון הוא גנוז בין החברים. בשעה שנכנס הלילה, אילן התחתון שהמות תלוי בו, שהוא מלכות מצד הדין, פורש ענפיו ומכסה הכל. וע"כ, נעשה חשך, וכל בני העולם טועמים טעם המות. ואדם מקדים עצמו ונותן לו פקדון…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר