ממלכת הזוהר › זוהר › במדבר › מאמר 3: ׳איש על דגלו באתת׳ - סדר המחנות כדמות המרכבה והשם הקדוש › פיסקה 9 (קיח ע"ב)

הקב"ה נותן מטתו בין צפון לדרום - וכוונת האדם כנגדו

במדבר · ׳איש על דגלו באתת׳ - סדר המחנות כדמות המרכבה והשם הקדוש · מאמר 3 · פיסקה 9 · דף קיח ע"ב

לשון הזוהר

וְרָזָא דָּא אוֹלִיפְנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב מִטָּתֵיהּ, בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וַאֲחִידַת לְהַאי בֵּן ודַּאי, וְעַל דָּא אִית לְהוּ לִבְנֵי נָשָׁא לְמֵיהַב מִטָּתַיְיהוּ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. וְהָכִי אוֹלִיף לִי אַבָּא, דְּיַהֲבִין לְהוּ בְּנִין דִּכְרִין. דְּהָא אִיהוּ אִתְכְּוָון כְּלַפֵּי מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָא עִלָּאָה, בִּשְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וּלְגַבֵּי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְאַנְהִירִין (ס"א דאיהי) בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם - וַדַּאי יֶהֶוְוָן לֵיהּ בְּנִין דִּכְרִין.

תרגום

וְסוֹד זֶה לָמַדְנוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן מִטָּתוֹ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וְאוֹחֶזֶת הַבֵּן הַזֶּה בְּוַדַּאי, וְעַל זֶה יֵשׁ לִבְנֵי אָדָם לָתֵת מִטָּתָם בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. וְזֶה לִמֵּד אוֹתִי אַבָּא, שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ בָּנִים זְכָרִים. שֶׁהֲרֵי הוּא הִתְכַּוֵּן כְּלַפֵּי הַמְּהֵימְנוּתָא הַשְּׁלֵמָה הָעֶלְיוֹנָה, בִּשְׁלֵמוּת הַכֹּל, לְגַבֵּי הקב"ה שֶׁהוּא בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וּלְגַבֵּי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּאִירִים (שֶׁהִיא) שֶׁהִיא בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם - וַדַּאי יִהְיו לוֹ בָּנִים זְכָרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ורזא דא אוליפנא, קודשא בריך הוא יהיב מטתיה, בין צפון לדרום, ואחידת להאי בן ודאי, ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא, דיהבין להו בנין דכרין. דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום, ולגבי כנסת ישראל דאנהירין (ס"א דאיהי) בין צפון לדרום - ודאי יהוון ליה בנין דכרין.

התרגום: וסוד זה למדנו, שהקדוש ברוך הוא נותן מטתו בין צפון לדרום, ואוחזת הבן הזה בודאי, ועל זה יש לבני אדם לתת מטתם בין צפון לדרום. וזה למד אותי אבא, שנותנים לו בנים זכרים. שהרי הוא התכון כלפי המהימנותא השלמה העליונה, בשלמות הכל, לגבי הקב"ה שהוא בין צפון לדרום, ולגבי כנסת ישראל שמאירים (שהיא) שהיא בין צפון לדרום - ודאי יהיו לו בנים זכרים.

מן המפרשים

מקדש מלך: ה"ג ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום ור"ל שהמלכות שנקרא מטה היא אחורי הת"ת ראשה למזרח שהוא אבא ומרגלותיה למערב שהוא יסוד שגם הוא נק' מערב כמש"ל דף קי"ט : וצדדיה בין צפון לדרום שהם ח"ג. ולכן אמר הזוהר לעיל אוליפנא קב"ה…

הסולם: ורזא דא אוליפנא וכו': וסוד זה למדתי, שהקב"ה נותן מטתו בין צפון לדרום, שמטתו, ה"ס המלכות. ונאחזת בבן הזה ודאי, שהוא ז"א, שהוא שם בין דרום לצפון. וע"כ יש לבני אדם לתת מטתם בין צפון לדרום, שימין המטה יהיה לדרום, ושמאל המטה לצפון.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר