ממלכת הזוהר › זוהר › במדבר › מאמר 1: ׳וידבר ה' במדבר סיני׳ - השלמת העולמות ומנין ישראל שכולו ברכה › פיסקה 4 (קיז ע"א)

הסתלקות החכמה בחטא האדם - והשתלת העולם בשת

במדבר · ׳וידבר ה' במדבר סיני׳ - השלמת העולמות ומנין ישראל שכולו ברכה · מאמר 1 · פיסקה 4 · דף קיז ע"א

לשון הזוהר

וַהֲוָה מִסְתָּכַּל בְּחָכְמְתָא, לְעֵילָּא וְתַתָּא. כֵּיוָן דְּסָּרַח, אִתְמַעֲטוּ פַּרְצוּפִין, וְחָכְמְּתָא אִסְתָּלָקַת מִנֵּיהּ, וְלָא הֲוָה מִסְתָּכַל אֶלָּא בְּמִלֵי דְּגוּפֵיהּ. לְבָתַר אוֹלִיד בְּנִין מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְלָא אִתְיָשָׁבוּ דָּא וְדָא בְּעָלְמָא, עַד דְּאוֹלִיד בַּר, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתְּלִים (ס"א אשתיל) עָלְמָא, דְּאִקְרֵי שֵׁת, וְהָא אוּקְמוּהָ.

תרגום

וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בַּחָכְמָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. כֵּיוָן שֶׁסָּרַח, הִתְמַעֲטוּ הַפַּרְצוּפִים, וְהַחָכְמָה הִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ, וְלֹא הָיָה מִסְתַּכֵּל אֶלָּא בְּדִבְרֵי גוּפוֹ. אַחַר כָּךְ הוֹלִיד בָּנִים מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְלֹא הִתְיַשְּׁבוּ זֶה וָזֶה בָּעוֹלָם עַד שֶׁהוֹלִיד בֵּן, וּמִמֶּנּוּ נִשְׁלַם (נִשְׁתַּל) הָעוֹלָם, שֶׁנִּקְרָא שֵׁת, וְכָךְ פֵּרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והוה מסתכל בחכמתא, לעילא ותתא. כיון דסרח, אתמעטו פרצופין, וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא, עד דאוליד בר, ומניה אשתלים (ס"א אשתיל) עלמא, דאקרי שת, והא אוקמוה.

התרגום: והיה מסתכל בחכמה למעלה ולמטה. כיון שסרח, התמעטו הפרצופים, והחכמה הסתלקה ממנו, ולא היה מסתכל אלא בדברי גופו. אחר כך הוליד בנים מעליונים ותחתונים, ולא התישבו זה וזה בעולם עד שהוליד בן, וממנו נשלם (נשתל) העולם, שנקרא שת, וכך פרשוה.

מן המפרשים

יהל אור: בהאי ובהאי באחד לחדש כו'. ור"ל "בהאי ובהאי" בשני המנינים היה הכל באחד לחדש השני בשנה השנית, כי מונים שנה לחמה וחודש ללבנה, והשני הוא ליסוד‏, והוא שני למלכות שהיא ראשונה והיסוד שני לה: ברא אותם. גם כן כנ"ל: לעילא ותתא כו'. הוא…

הסולם: והוה מסתכל בחכמתא וכו' : והיה מסתכל בחכמה למעלה ולמטה. כיון שחטא, נתמעטו הפרצופין, והחכמה נסתלקה ממנו,ולא היה מסתכל אלא בדברי הגוף שלו. ואח"כ הוליד בנים מעליונים ותחתונים, דהיינו הבל מעליונים, וקין מתחתונים, ולא נתיישבו זה וזה…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: בגין דאיהו אתער ליה לעילא זולת הכתוב למעלה. עי"ל בסוד הנז' בענין יוסף ובנימין ב' צדיקים עליון ותחתון ואיתא בס"הכ שבנימין ה"ס כלי היסוד של הנוק' המעלה המ"ן והנה ידוע שהמלכות נק' בתולה על שסוגרת פתחה מפני החיצונים. ולכן צריך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר