ממלכת הזוהר › זוהר › במדבר › מאמר 1: ׳וידבר ה' במדבר סיני׳ - השלמת העולמות ומנין ישראל שכולו ברכה › פיסקה 18 (קיח ע"א)

׳מציון מכלל יפי׳ - אור העולם המאיר לכל העולמות

במדבר · ׳וידבר ה' במדבר סיני׳ - השלמת העולמות ומנין ישראל שכולו ברכה · מאמר 1 · פיסקה 18 · דף קיח ע"א

לשון הזוהר

וְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, הֲווֹ מִתְבָּרְכָן (ואשתילו שרשוי) מֵאֲתָר דְּכָל אִינּוּן בִּרְכָאן נָפְקִין בֵּיהּ, וְלָא מִתְעַכְּבֵי לְמֵיפַּק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יְבָרֶכְךָ יהו"ה מִצִּיּוֹן׳, וּכְתִיב ׳כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיּוֹרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה יהו"ה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם׳ (תהילים קלג, ג). וְדָא אִיהוּ נְהִירוּ דְּעָלְמָא. דִּכְתִּיב, ׳מִצִּיּוֹן מִכְּלָל יוֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳ (תהילים נ, ב). הוֹפִיעַ: נָהִיר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן׳ (דברים לג, ב) (ס"א ודא נהירו). וְכַד יְנָהֵר, יְנָהֵר לְכֻלְּהוּ עָלְמִין.

תרגום

וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה הָיוּ מִתְבָּרְכִים (ונשתלו שָׁרָשָׁיו) מִמָּקוֹם שֶׁכָּל אוֹתָן בְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת בּוֹ וְלֹא מִתְעַכְּבוֹת לָצֵאת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יְבָרֶכְךְ ה' מִצִּיּוֹן׳, וְכָתוּב ׳כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם׳ - וְזֶהוּ אוֹר הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳ (תהלים נ, ב) - הוֹפִיעַ - הֵאִיר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן׳ (דברים לג, ב) - (וְזֶה אוֹר) וּכְשֶׁמֵּאִיר, מֵאִיר לְכָל הָעוֹלָמוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וישראל לתתא, הוו מתברכן (ואשתילו שרשוי) מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה, ולא מתעכבי למיפק, הדא הוא דכתיב ׳יברכך יהו"ה מציון׳, וכתיב ׳כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם׳ (תהילים קלג, ג). ודא איהו נהירו דעלמא. דכתיב, ׳מציון מכלל יופי אלהים הופיע׳ (תהילים נ, ב). הופיע: נהיר. כמה דאת אמר ׳הופיע מהר פארן׳ (דברים לג, ב) (ס"א ודא נהירו). וכד ינהר, ינהר לכלהו עלמין.

התרגום: וישראל למטה היו מתברכים (ונשתלו שרשיו) ממקום שכל אותן ברכות יוצאות בו ולא מתעכבות לצאת. זהו שכתוב ׳יברכך ה' מציון׳, וכתוב ׳כטל חרמון שירד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם׳ - וזהו אור העולם, שכתוב ׳מציון מכלל יפי אלהים הופיע׳ (תהלים נ, ב) - הופיע - האיר, כמו שנאמר ׳הופיע מהר פארן׳ (דברים לג, ב) - (וזה אור) וכשמאיר, מאיר לכל העולמות.

מן המפרשים

מקדש מלך: ודא איהו נהירו דעלמא פי' מ. ובי"ע מציון מכלל יופי. פי' מיסוד שהוא יפה בסוד ויהי יוסף יפה תואר. אלהים שהיא המ' הופיע. האירה ממנו:

יהל אור: בהאי ובהאי באחד לחדש כו'. ור"ל "בהאי ובהאי" בשני המנינים היה הכל באחד לחדש השני בשנה השנית, כי מונים שנה לחמה וחודש ללבנה, והשני הוא ליסוד‏, והוא שני למלכות שהיא ראשונה והיסוד שני לה: על הררי. זהו נצח והוד: חיים עד העולם.…

אור החמה: ואשתילו שרשיי. היינו בחינת דיוקן נשמתם בה. ונקט לשון שתילה מפני שהנטיעה הראשונה ביסוד ששם נשמתם של צדיקים כמבואר בכמה דוכתי והם מהיסוד נטועים במלכות:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: