ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 9: ׳בצאתך משעיר׳ - רעש הארץ בקבלת התורה וכוח ישראל על הכשפים › פיסקה 2 (קצג ע"א)

בכוח נעשה אין כשפים שולטים בישראל - ופתורה שעל הנהר

בלק · ׳בצאתך משעיר׳ - רעש הארץ בקבלת התורה וכוח ישראל על הכשפים · מאמר 9 · פיסקה 2 · דף קצג ע"א

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ נַעֲשֶׂה, לָא דַּחֲלִין מִן כָּל עֲשִׂיָּיה, דְּיֵכְלוּן כָּל חֲרָשֵׁי דְּעָלְמָא לְמֶעְבַּד, וְלָא מִכָּל קִסְמִין וְחַרְשִׁין דְּעָלְמָא. מַאי טַעְמָא. חַד, בְּגִין דָּא. וְחַד, בְּגִין דְּכַד אַפִּיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִמִּצְרַיִם, תָּבַר קַמַּיְיהוּ כָּל זִינֵי חַרְשֵׁי וּקִסְמִין, דְּלָא יַכְלִין לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ, וְהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאָתָא בָּלָק, הֲוָה יָדַע דָּא. מִיָּד - ׳וַיִשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר׳ - ׳פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר וְגוֹ'׳. מַאי פְּתוֹרָה. אֶלָּא דְּיַתְקִין פְּתוֹרָא, וְיִבְעֵי מִתַּמָּן עֵיטָא, מַה יַעְבִּיד. ׳אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר׳ - עַל הַנְהָרִים מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי עַל הַנָּהָר. וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּעַל חַד נַהֲרָא קַיְּימָא תָּדִיר.

תרגום

וּבֹא וּרְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל אָמְרוּ נַעֲשֶׂה, לֹא פוֹחֲדִים מִכָּל עֲשִׂיָּה שֶׁיּוּכְלוּ כָּל מְכַשְּׁפֵי הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת, וְלֹא מִכָּל קְסָמִים וּכְשָׁפִים שֶׁל הָעוֹלָם. מָה הַטַּעַם? אֶחָד בִּגְלַל זֶה, וְאֶחָד מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁהוֹצִיא הקב"ה אוֹתָם מִמִּצְרַיִם, שָׁבַר לִפְנֵיהֶם כָּל מִינֵי כְשָׁפִים וּקְסָמִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִשְׁלֹט בָּהֶם, וְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁבָּא בָלָק הוּא יָדַע זֹּאת. מִיָּד - ׳וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר׳ - ׳פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר וְגוֹ'׳ (במדבר כב, ה). מַה זֶּה פְּתוֹרָה? אֶלָּא שֶׁיַּתְקִין שֻׁלְחָן וְיִרְצֶה מִשָּׁם עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת. ׳אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר׳?! עַל הַנְּהָרִים הָיָה לוֹ לִכְתֹּב! מַה זֶּה עַל הַנָּהָר? וַדַּאי כָּךְ זֶה, ׳שֶׁעַל נָהָר׳ אֶחָד עוֹמֵד תָּמִיד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, בגין דישראל אמרו נעשה, לא דחלין מן כל עשייה, דיכלון כל חרשי דעלמא למעבד, ולא מכל קסמין וחרשין דעלמא. מאי טעמא. חד, בגין דא. וחד, בגין דכד אפיק לון קודשא בריך הוא ממצרים, תבר קמייהו כל זיני חרשי וקסמין, דלא יכלין לשלטאה עלייהו, וההיא שעתא דאתא בלק, הוה ידע דא. מיד - ׳וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור׳ - ׳פתורה אשר על הנהר וגו'׳. מאי פתורה. אלא דיתקין פתורא, ויבעי מתמן עיטא, מה יעביד. ׳אשר על הנהר׳ - על הנהרים מבעי ליה, מאי על הנהר. ודאי הכי הוא, דעל חד נהרא קיימא תדיר.

התרגום: ובא וראה, משום שישראל אמרו נעשה, לא פוחדים מכל עשיה שיוכלו כל מכשפי העולם לעשות, ולא מכל קסמים וכשפים של העולם. מה הטעם? אחד בגלל זה, ואחד משום שכשהוציא הקב"ה אותם ממצרים, שבר לפניהם כל מיני כשפים וקסמים שלא יוכלו לשלט בהם, ואותה שעה שבא בלק הוא ידע זאת. מיד - ׳וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור׳ - ׳פתורה אשר על הנהר וגו'׳ (במדבר כב, ה). מה זה פתורה? אלא שיתקין שלחן וירצה משם עצה מה לעשות. ׳אשר על הנהר׳?! על הנהרים היה לו לכתב! מה זה על הנהר? ודאי כך זה, ׳שעל נהר׳ אחד עומד תמיד.

מן המפרשים

מקדש מלך: על הנהרים מבעי ליה נ"ב פירוש שהרי בלעם מארם נהרים היה והם ב' נהרות: דעל חד נהרא קיימא תדיר נ"ב ה"ס מ' דקליפה הנקרא פתורה ועומדת על הנהר שהוא היסוד סוד יותרת הכבד הנז' בפרשת פנחס: עאל בג"ע פירשנוהו בכ"מ:

אור יקר: הוה ידע דא שלא יועילו כל קסמיו וחרשיו מיד וישלח לראות מה יעשו,

קרני אור: חד בגין דא חד בגין דא. ר"ל בשביל שאמרו נעשה, 'וחד' כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: