ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 8: ׳וזרח משעיר למו׳ - מתנות השרים שנטלו ישראל בקבלת התורה › פיסקה 14 (קצג ע"א)

עדי ישראל שהם המתנות - ונטילתם בחטא העגל

בלק · ׳וזרח משעיר למו׳ - מתנות השרים שנטלו ישראל בקבלת התורה · מאמר 8 · פיסקה 14 · דף קצג ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, עֶדְיָם דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אִלֵּין מַתְנָן וּנְבִזְבְּזָן דְּקַבִּילוּ. וּבְגִין כָּךְ, לָא הֲוָה שַׁלִּיט עָלַיְיהוּ מוֹתָא, וְלָא סִטְרָא אַחֲרָא, וְלָא דַּי לוֹן דַּי נַטְלוּ אוֹרַיְיתָא בְּלָא עִרְעוּרָא כְּלָל, אֶלָּא דְּקַבִּילוּ נְבִזְבְּזָן וּמַתְנָן מִכֻּלְּהוּ. כֵּיוָן דְּחָטוּ מַה כְּתִיב, (שמות לג ו). ׳וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם׳. אִינּוּן ׳מַתָּנוֹת בָּאָדָם׳ (תהילים סח, יט). מַה אִשְׁתְּאַר מִנְּהוֹן. הַהוּא שְׁבִי, דִּכְתִיב ׳עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי וְגוֹ'׳.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, עֶדְיָם שֶׁל ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ אֵלּוּ מַתָּנוֹת וְאוֹצָרוֹת שֶׁקִּבְּלוּ, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא הָיָה שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם הַמָּוֶת וְלֹא סִטְרָא אַחֲרָא. וְלֹא דַי לָהֶם שֶׁלָּקְחוּ הַתּוֹרָה בְּלִי עִרְעוּר כְּלָל, אֶלָּא שֶׁקִּבְּלוּ אוֹצָרוֹת וּמַתָּנוֹת מִכֻּלָּם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ מַה כָּתוּב? ׳וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם׳ (שמות לג, ו) - הֵם ׳מַתָּנוֹת בָּאָדָם׳. מַה נִּשְׁאַר מֵהֶם? אוֹתוֹ שְׁבִי, שֶׁכָּתוּב ׳עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי וְגוֹ'׳ (תהלים סח, יט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, עדים דבני ישראל, אלין מתנן ונבזבזן דקבילו. ובגין כך, לא הוה שליט עלייהו מותא, ולא סטרא אחרא, ולא די לון די נטלו אורייתא בלא ערעורא כלל, אלא דקבילו נבזבזן ומתנן מכלהו. כיון דחטו מה כתיב, (שמות לג ו). ׳ויתנצלו בני ישראל את עדים׳. אינון ׳מתנות באדם׳ (תהילים סח, יט). מה אשתאר מנהון. ההוא שבי, דכתיב ׳עלית למרום שבית שבי וגו'׳.

התרגום: בא וראה, עדים של ׳בני ישראל׳ אלו מתנות ואוצרות שקבלו, ומשום זה לא היה שולט עליהם המות ולא סטרא אחרא. ולא די להם שלקחו התורה בלי ערעור כלל, אלא שקבלו אוצרות ומתנות מכלם. כיון שחטאו מה כתוב? ׳ויתנצלו בני ישראל את עדים׳ (שמות לג, ו) - הם ׳מתנות באדם׳. מה נשאר מהם? אותו שבי, שכתוב ׳עלית למרום שבית שבי וגו'׳ (תהלים סח, יט).

מן המפרשים

מקדש מלך: מה אשתאר מנהון ההוא שבי פירוש שמרע"ה כשעלה למרום לקח מתנות שנתנו לו ע' שרים. ועוד שבה מהם שבי דהיינו הארה מועטת מהמתנות. ואחר שחטאו ישראל ונסתלק העדי שהם המתנות נשאר להם השבי הנז' עד שבא עמלק ולקחו דכתיב וישב ממנו שבי:

קרני אור: אינון מתנות באדם אינון מתנות באדם. ר"ל דשני דברים כתיב בפסוק ' שבית שבי ' גם 'לקחת מתנות באדם', ועֶדְיָם הוה מאינון ' מתנות באדם ' הוה אשתאר כו':

הסולם: ת"ח עדים דבני וכו': בוא וראה, עדים של בני ישראל היא המנחות והמתנות שקבלו מן שרי האומות, ומשום זה, לא שלט עליהם מות ולא סטרא אחרא, ולא די להם שקבלו התורה בלי ערעור כלל, אלא שקבלו גם מנחות ומתנות מכולם. כיון שחטאו, מה כתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: