ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 6: הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו › פיסקה 97 (קצא ע"ב)

שמחת החברים בברכתו - ואין נפרדים אלא מתוך דברי תורה

בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 97 · דף קצא ע"ב

לשון הזוהר

מִכָּאן וּלְהָלְאָה חַבְרַיָּיא, הָבוּ וְנְבָרֵיךְ. יָהֲבוּ לֵיהּ כַּסָּא דִּבְרָכָה, וּבָרִיךְ. וְחַבְרַיָּיא כֻּלְּהוּ הֲוִי בְּחֶדְוָה, דְּהָא מִיּוֹמָא דְּהִלּוּלָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר, לָא חֲדוּ חַבְרַיָּיא, כְּהַהוּא יוֹמָא דְּיָתְבוּ תַּמָּן. אַקְדִימוּ וּבָרִיכוּ לֵיהּ בְּחֶדְוָה בִּרְעוּ דְּלִבָּא. אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, לֵית לְכוּ לְאִתְפָּרְשָׁא, אֶלָּא מִגּוֹ מִלֵּי אוֹרַיְיתָא, וְהָכִי תָּנֵינָן.

תרגום

מִכָּאן וָהָלְאָה, חֲבֵרִים, הָבָה וּנְבָרֵךְ. נָתְנוּ לוֹ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וּבֵרַךְ. וְהַחֲבֵרִים כֻּלָּם הָיוּ בְחֶדְוָה, שֶׁהֲרֵי מִיּוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא שָׂמְחוּ הַחֲבֵרִים כְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם. הִקְדִּימוּ וּבֵרְכוּהוּ בְחֶדְוָה בִּרְצוֹן הַלֵּב. אָמַר אוֹתוֹ יַנּוּקָא, אֵין לָכֶם לְהִפָּרֵד אֶלָּא מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תוֹרָה, וְכָךְ לָמַדְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מכאן ולהלאה חברייא, הבו ונבריך. יהבו ליה כסא דברכה, ובריך. וחברייא כלהו הוי בחדוה, דהא מיומא דהלולא דרבי אלעזר, לא חדו חברייא, כההוא יומא דיתבו תמן. אקדימו ובריכו ליה בחדוה ברעו דלבא. אמר ההוא ינוקא, לית לכו לאתפרשא, אלא מגו מלי אורייתא, והכי תנינן.

התרגום: מכאן והלאה, חברים, הבה ונברך. נתנו לו כוס של ברכה וברך. והחברים כלם היו בחדוה, שהרי מיום ההלולא של רבי אלעזר לא שמחו החברים כאותו יום שישבו שם. הקדימו וברכוהו בחדוה ברצון הלב. אמר אותו ינוקא, אין לכם להפרד אלא מתוך דברי תורה, וכך למדנו.

מן המפרשים

הסולם: מכאן ולהלאה חברייא וכו': מכאן ולהלאה חברים, תנו ונברך. נתנו לו כוס של ברכה, וברך. וכל החברים היו בשמחה אשר מיום הלולא של ר' אלעזר לא שמחו החברים כאותו יום שישבו שם. הקדימו וברכו אותו בשמחה ברצון הלב. אמר אותו הילד אין לכם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר