הפקרת בנות מדין לתפס את משה - ׳משיב חכמים אחור׳
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 66 · דף קצ ע"א
לשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, דְּכֹלָּא הֲוָה מִמִּדְיָן. וְכָל עֵיטָא דִּלְהוֹן עַל מֹשֶׁה הֲוָה. וּבְעֵיטָא דִּלְהוֹן, שָׂכְרוּ לְבִלְעָם. כֵּיוָן דְּחָמוּ דְּבִלְעָם לָא יָכִיל, נַטְלוּ עֵיטָא אַחֲרָא בִּישָׁא לְגַרְמַיְיהוּ, וְאַפְקִירוּ נָשַׁיְיהוּ וּבְנָתַיְיהוּ יַתִיר מִמּוֹאָב, דְּהָא עַל נְשֵׁי מִדְיָן כְּתִיב, ׳הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (במדבר לא, טז). וְכֹלָּא מִמִּדְיָן הֲוָה. נַטְלוּ עֵיטָא בַּהֲדֵי נְשִׂיאָה דִּלְהוֹן, דְּיַפְקִיר בְּרָתֵּיהּ. דַּחֲשִׁיבוּ לְנַטְלָא לְמֹשֶׁה בְּרִשְׁתֵּיהוֹן, בְּכַמָּה זִינֵי חַרְשִׁין אַעֲטְרוּ לָהּ, דְּיִתָּפֵס רֵישָׁא דִּלְהוֹן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר׳ (ישעיהו מד, כה).
תרגום
וּבֹא וּרְאֵה שֶׁהַכֹּל הָיָה מִמִּדְיָן, וְכָל עֲצָתָם הָיְתָה עַל מֹשֶׁה. וּבַעֲצָתָם שָׂכְרוּ אֶת בִּלְעָם כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁבִּלְעָם לֹא יָכוֹל, לָקְחוּ עֵצָה אַחֶרֶת לְעַצְמָם, וְהִפְקִירוּ נְשֵׁיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יוֹתֵר מִמּוֹאָב, שֶׁהֲרֵי עַל נְשׁוֹת מִדְיָן כָּתוּב, ׳הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (במדבר לא, טז). וְהַכֹּל הָיָה מִמִּדְיָן. לָקְחוּ עֵצָה יַחַד עִם נְשִׂיאָם שֶׁיַּפְקִיר בִּתּוֹ, שֶׁחָשְׁבוּ לִתְפֹּס אֶת מֹשֶׁה בְּרִשְׁתָּם, בְּכַמָּה מִינֵי כְשָׁפִים עִטְּרוּ אוֹתָהּ שֶׁיִּתָּפֵס הָרֹאשׁ שֶׁלָּהֶם, והקב"ה ׳מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר׳ (ישעיה מד, כה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, דכלא הוה ממדין. וכל עיטא דלהון על משה הוה. ובעיטא דלהון, שכרו לבלעם. כיון דחמו דבלעם לא יכיל, נטלו עיטא אחרא בישא לגרמייהו, ואפקירו נשייהו ובנתייהו יתיר ממואב, דהא על נשי מדין כתיב, ׳הן הנה היו לבני ישראל וגו'׳ (במדבר לא, טז). וכלא ממדין הוה. נטלו עיטא בהדי נשיאה דלהון, דיפקיר ברתיה. דחשיבו לנטלא למשה ברשתיהון, בכמה זיני חרשין אעטרו לה, דיתפס רישא דלהון. וקודשא בריך הוא ׳משיב חכמים אחור׳ (ישעיהו מד, כה).
התרגום: ובא וראה שהכל היה ממדין, וכל עצתם היתה על משה. ובעצתם שכרו את בלעם כיון שראו שבלעם לא יכול, לקחו עצה אחרת לעצמם, והפקירו נשיהם ובנותיהם יותר ממואב, שהרי על נשות מדין כתוב, ׳הן הנה היו לבני ישראל וגו'׳ (במדבר לא, טז). והכל היה ממדין. לקחו עצה יחד עם נשיאם שיפקיר בתו, שחשבו לתפס את משה ברשתם, בכמה מיני כשפים עטרו אותה שיתפס הראש שלהם, והקב"ה ׳משיב חכמים אחור׳ (ישעיה מד, כה).
מן המפרשים
הסולם: ות"ח דכלא הוה ממדין וכו': ובוא וראה, שהכל היה ממדין. וכל עצתם על משה היה, ובעצתם של מדין שכרו את בלעם. כיון שראו שבלעם אינו יכול. נטלו לעצמם עצה רעה אחרת והפקירו נשותיהם ובנותיהם יותר ממואב, כי על נשי מדין כתוב, הן הנה היו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: