ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 6: הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו › פיסקה 52 (קפט ע"א)

שעורה מאכל בהמה וסוד אלף ההרים - לחם התרומה

בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 52 · דף קפט ע"א

לשון הזוהר

אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, הָכִי הוּא וַדַּאי, קְרָא דְּשָׁרֵינָן בֵּיהּ, דְּהָא שְׂעוֹרָה אַקְדִּים לְמֵיתֵי לְעָלְמָא. וְאִיהוּ מִתְתַּקָּן לְמֵיכְלָא דִּבְעִירָא סְתָם, אִיהוּ רָזָא דְּאֶלֶף הָרִים, דְּמְגַדְּלִין בְּכָל יוֹמָא, וְהִיא אָכְלָה לוֹן. וְאִקְרֵי לֶחֶם תְּרוּמָה, מֵיכְלָא דְּהַהוּא תְּרוּמָה, (ס"א ואתקצר) וְאִתְקְרִיב בְּלֵילְיָא, דְּהָא כְּתִיב ׳וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא׳ (ויקרא כב, ז). ׳מִן הַקֳּדָשִׁים׳ - דָּא תְּרוּמָה. ׳מִן הַקֳּדָשִׁים׳, וְלָא קֳדָשִׁים, דְּהָא קֹדֶשׁ סְתָם לָא אִקְרֵי תְּרוּמָה, דְּחוֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ מִבַּתְרוּמָה תְּנָן.

תרגום

אָמַר אוֹתוֹ יַנּוּקָא, כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי הַפָּסוּק שֶׁהָיִינוּ שְׁרוּיִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי שְׂעוֹרָה קָדְמָה לָבֹא לָעוֹלָם, וְהִיא מְתֻקֶּנֶת לְמַאֲכַל בְּהֵמָה סְתָם. הִיא סוֹד אֶלֶף הָרִים שֶׁמְּגַדְּלִים בְּכָל יוֹם, וְהִיא אוֹכֶלֶת אוֹתָם. וְנִקְרֵאת לֶחֶם תְּרוּמָה, אֹכֶל שֶׁל אוֹתָהּ תְּרוּמָה, (ונקצרת) וְנִקְרֶבֶת בַּלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקְּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא׳ (ויקרא כב, ז) - ׳מִן הַקְּדָשִׁים׳ - זוֹ תְרוּמָה. ׳מִן הַקְּדָשִׁים׳ וְלֹא קָדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי קֹדֶשׁ סְתָם לֹא נִקְרָא תְרוּמָה, שֶׁחֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ מִבַּתְּרוּמָה לָמַדְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ההוא ינוקא, הכי הוא ודאי, קרא דשרינן ביה, דהא שעורה אקדים למיתי לעלמא. ואיהו מתתקן למיכלא דבעירא סתם, איהו רזא דאלף הרים, דמגדלין בכל יומא, והיא אכלה לון. ואקרי לחם תרומה, מיכלא דההוא תרומה, (ס"א ואתקצר) ואתקריב בליליא, דהא כתיב ׳ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׳ (ויקרא כב, ז). ׳מן הקדשים׳ - דא תרומה. ׳מן הקדשים׳, ולא קדשים, דהא קדש סתם לא אקרי תרומה, דחומר בקדש מבתרומה תנן.

התרגום: אמר אותו ינוקא, כך זה בודאי הפסוק שהיינו שרויים בו, שהרי שעורה קדמה לבא לעולם, והיא מתקנת למאכל בהמה סתם. היא סוד אלף הרים שמגדלים בכל יום, והיא אוכלת אותם. ונקראת לחם תרומה, אכל של אותה תרומה, (ונקצרת) ונקרבת בלילה, שהרי כתוב ׳ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׳ (ויקרא כב, ז) - ׳מן הקדשים׳ - זו תרומה. ׳מן הקדשים׳ ולא קדשים, שהרי קדש סתם לא נקרא תרומה, שחמר בקדש מבתרומה למדנו.

מן המפרשים

מקדש מלך: דהא שעורה אקדים נ"ב נוקבא דזעיר בבחינת דינים שבה שהם ב"פ מנצ"פך גימטריא שער"ה. דאלף הרים נ"ב אל שד"י במילואו בעולם הבריאה עולה אל"ף: מיכלא דההוא תרומה נ"ב מלכות: ואינון ז' היכלין פי' חג"ת נהי"ם ושית אתוון נ"ב ו"ק. וחמש אינון…

קרני אור: ואיהו מתקן למיכלא ואיהו מתקן למיכלא כו'. ר"ל הא דאמרינן שעורים מאכל בהמות רמז על מל' דנק' בהמה:

הסולם: אמר ההוא ינוקא וכו': אמר אותו הילד כך הוא ודאי הכתוב שהתחלנו בו. כי שעורה הקדימה לבא לעולם, משום שהיא מהארת השמאל בלי ימין דהיינו חכמה בלי חסדים. שבמלכות, שהיא ראשית בנינה של המלכות (כנ"ל אות ע"ד) והיא מתוקנת למאכל בהמה סתם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: