ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 6: הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו › פיסקה 47 (קפח ע"ב)

חט שאין בשבטים ויש בחטה - שחונה סמוך לה

בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 47 · דף קפח ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל גַּב דְּהֲוָה לָן לְמִשְׁמַע. הָכָא אִית לָן לְמֵימַר, וּלְדַרְכָא קַשְׁתָּא. אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, הָא מָגִנָּא לָקֳבֵל גִּירָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי חִטָּה הָכִי קָרֵינָן לָהּ. אֲבָל חֲמֵינָן בַּשְׁבָטִים כֻּלְּהוּ דְּלֵית בְּהוּ חֵ"ט, וּבָהּ אִית חֵ"ט, וְקָרֵינָן חִטָּה. אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּהָא חֵ"ט שַׁרְיָא סָמִיךְ לָהּ. בְּהוּ בְּשִׁבְטִין, לָא הֲווֹ אַתְוָון אִלֵּין, דְּקָא אָתוּ מִסִּטְרָא דִּקְדוּשָּׁה דִּלְעֵילָּא, אֲבָל לְגַבָּהּ שַׁרְיָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל גַּב שֶׁהָיָה לָנוּ לִשְׁמֹעַ, כָּאן יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר וְלִדְרֹךְ קֶשֶׁת. אָמַר אוֹתוֹ יַנּוּקָא, הֲרֵי מָגֵן מוּל הַחֵץ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי חִטָּה כָּךְ קוֹרְאִים לָהּ. אֲבָל רָאִינוּ שֶׁבַּשְּׁבָטִים כֻּלָּם אֵין חֵ"ט, וּבָהּ יֵשׁ חֵ"ט, וְקוֹרְאִים חִטָּה. אָמַר אוֹתוֹ יַנּוּקָא, וַדַּאי כָּךְ זֶה, שֶׁהֲרֵי חֵ"ט חוֹנֶה סָמוּךְ לָהּ. בַּשְּׁבָטִים אֵין הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי בָּאוּ מִצַּד קְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, אֲבָל אֵלֶיהָ יֵשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, אף על גב דהוה לן למשמע. הכא אית לן למימר, ולדרכא קשתא. אמר ההוא ינוקא, הא מגנא לקבל גירא. אמר רבי אלעזר, ודאי חטה הכי קרינן לה. אבל חמינן בשבטים כלהו דלית בהו ח"ט, ובה אית ח"ט, וקרינן חטה. אמר ההוא ינוקא, ודאי הכי הוא, דהא ח"ט שריא סמיך לה. בהו בשבטין, לא הוו אתוון אלין, דקא אתו מסטרא דקדושה דלעילא, אבל לגבה שריא.

התרגום: אמר רבי אלעזר, אף על גב שהיה לנו לשמע, כאן יש לנו לומר ולדרך קשת. אמר אותו ינוקא, הרי מגן מול החץ. אמר רבי אלעזר, ודאי חטה כך קוראים לה. אבל ראינו שבשבטים כלם אין ח"ט, ובה יש ח"ט, וקוראים חטה. אמר אותו ינוקא, ודאי כך זה, שהרי ח"ט חונה סמוך לה. בשבטים אין האותיות האלו, שהרי באו מצד קדשה העליונה, אבל אליה יש.

מן המפרשים

קרני אור: דהוה לן למשמע דהוה לן למשמע. ר"ל למשמע מינך ולא לנפול בדבורך בקושיא, אפ"ה רוצה אני להקשות באמצע דבורך:

הסולם: א"ר אלעזר אע"ג וכו': אר"א, אע"פ שיש לנו לשמוע דבריך, יש לנו לומר כאן ולדרוך קשת. שהוא לשון קושיא. אמר ההוא ינוקא , הרי מגן, נגד החץ. כלומר שיתרץ לו מה שיקשה. אמר רבי אלעזר ודאי, כך אנו קוראים לה חטה, אבל אנו רואים בכל השבטים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר