לחם על פי החרב - שהמשבח עצמו פותח בקרב
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 42 · דף קפח ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, מַאן דְּבָעֵי לְנַהֲמָא, עַל פּוּם חַרְבָּא יֵיכוּל. חַדֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר, אַהְדָר וְקָרִיב יַנּוּקָא לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּשַׁבְחַת גַּרְמָךְ, אִית לָךְ לְמֵיגַח קְרָבָא בְּקַדְמִיתָא, וַאֲנָא אֲמָרִית בְּקַדְמִיתָא, דִּקְרָבָא לִיהֱוִי בָּתַר אֲכִילָה. אֲבָל הַשְׁתָּא, מַאן דְּבָעֵי סוֹלְתָא, תוֹלֶה (נ"א ייתי) מָאנֵי קְרָבָא בִּידוֹי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לָךְ יֵאוֹת לְאַחֲזָאָה מֵאִינּוּן מָאנֵי קְרָבָא דִּילָךְ.
תרגום
אָמַר אוֹתוֹ יַנּוּקָא, מִי שֶׁרוֹצֶה לֶחֶם עַל פִּי הַחֶרֶב - יֹאכַל. שָׂמַח רַבִּי אֶלְעָזָר, חָזַר וְקֵרַב הַיַּנּוּקָא אֵלָיו, אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁשִּׁבַּחְתָּ עַצְמְךְ, אַתָּה צָרִיךְ לַעֲרֹךְ קְרָב בַּתְּחִלָּה, וַאֲנִי אָמַרְתִּי בַּתְּחִלָּה, שֶׁהַקְּרָב יִהְיֶה אַחֲרֵי הָאֲכִלָה. אֲבָל כָּעֵת, מִי שֶׁרוֹצֶה סֹלֶת, תּוֹלֶה (יביא) כְּלֵי הַקְּרָב בְּיָדָיו. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לְךְ רָאוּי לְהַרְאוֹת מֵאוֹתָם כְּלֵי הַקְּרָב שֶׁלְּךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ההוא ינוקא, מאן דבעי לנהמא, על פום חרבא ייכול. חדי רבי אלעזר, אהדר וקריב ינוקא לגביה, אמר ליה, בגין דשבחת גרמך, אית לך למיגח קרבא בקדמיתא, ואנא אמרית בקדמיתא, דקרבא ליהוי בתר אכילה. אבל השתא, מאן דבעי סולתא, תולה (נ"א ייתי) מאני קרבא בידוי. אמר רבי אלעזר, לך יאות לאחזאה מאינון מאני קרבא דילך.
התרגום: אמר אותו ינוקא, מי שרוצה לחם על פי החרב - יאכל. שמח רבי אלעזר, חזר וקרב הינוקא אליו, אמר לו, משום ששבחת עצמך, אתה צריך לערך קרב בתחלה, ואני אמרתי בתחלה, שהקרב יהיה אחרי האכלה. אבל כעת, מי שרוצה סלת, תולה (יביא) כלי הקרב בידיו. אמר רבי אלעזר, לך ראוי להראות מאותם כלי הקרב שלך.
מן המפרשים
קרני אור: על פום חרבא ייכול על פום חרבא ייכול. ר"ל צריך שיפלפל ברישא:
הסולם: אמר ההוא ינוקא וכו': אמר אותו הילד, מי שרוצה לחם, יאכלו על פי החרב. שמח ר' אלעזר, חזר וקירב הילד אליו. אמר לו משום ששבחת את עצמך, יש לך לערוך מלחמה בתחילה. ומתחילה אמרתי שהמלחמה תהיה אחר האכילה, אבל עתה, מי שרוצה סולת, נקיה…