ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 6: הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו › פיסקה 37 (קפח ע"א)

כחוצפת האם כן חוצפת ישראל אליה - וכסוי כנגד הצנועה

בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 37 · דף קפח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, ודַּאי הָכִי הוּא. וְתָנֵינָן, דְּדָא דַּהֲוַת חֲצִיפָא, וְאַמְרַת מוֹאָב, דִּכְתִּיב, ׳וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ מוֹאָב׳ (בראשית יט, לז). אִתְחָזוּן יִשְׂרָאֵל חֲצִיפוּ לְגַבַּיְיהוּ, כְּמָה דְּאִיהִי הֲוַת חֲצִיפָא, דְּאַמְרַת מוֹאָב, מֵאָב הֲוָה בְּרָא דָּא. אֲבָל זְעֶרְתָּא, דְּאַמְרַת בֶּן עַמִּי, וְכַסִּיאַת אָרְחָהָא, יִשְׂרָאֵל הֲווֹ מְכַסְּיָין אָרְחַיְיהוּ לְגַבַּיְיהוּ, מְעַטְפֵי עִטּוּפָא בְּטַלִית, וְאִתְחָזוּן קַמַּיְיהוּ כְּאַחִין מַמָּשׁ. וְהָא אוּקְמוּהָ.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי כָּךְ הוּא. וְשָׁנִינוּ, שֶׁזּוֹ שֶׁהָיְתָה חֲצוּפָה וְאָמְרָה מוֹאָב, שֶׁכָּתוּב ׳וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ מוֹאָב, נִרְאוּ יִשְׂרָאֵל חֲצוּפִים אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהִיא הָיְתָה חֲצוּפָה, שֶׁאָמְרָה מוֹאָב, מֵאָב הָיָה בֵּן זֶה׳ (בראשית יט). אֲבָל הַקְּטַנָּה שֶׁאָמְרָה בֶּן עַמִּי וְכִסְּתָה דְרָכֶיהָ, יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְכַסִּים דַּרְכֵיהֶם אֲלֵיהֶם, מְעֻטָּפִים עִטּוּף הַטַּלִית, וְנִרְאִים לִפְנֵיהֶם כְּאַחִים מַמָּשׁ, וְכָךְ פֵּרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, ודאי הכי הוא. ותנינן, דדא דהות חציפא, ואמרת מואב, דכתיב, ׳ותקרא את שמו מואב׳ (בראשית יט, לז). אתחזון ישראל חציפו לגבייהו, כמה דאיהי הות חציפא, דאמרת מואב, מאב הוה ברא דא. אבל זערתא, דאמרת בן עמי, וכסיאת ארחהא, ישראל הוו מכסיין ארחייהו לגבייהו, מעטפי עטופא בטלית, ואתחזון קמייהו כאחין ממש. והא אוקמוה.

התרגום: אמר רבי אלעזר, ודאי כך הוא. ושנינו, שזו שהיתה חצופה ואמרה מואב, שכתוב ׳ותקרא את שמו מואב, נראו ישראל חצופים אליהם כמו שהיא היתה חצופה, שאמרה מואב, מאב היה בן זה׳ (בראשית יט). אבל הקטנה שאמרה בן עמי וכסתה דרכיה, ישראל היו מכסים דרכיהם אליהם, מעטפים עטוף הטלית, ונראים לפניהם כאחים ממש, וכך פרשוה.

מן המפרשים

הסולם: אמר רבי אלעזר וכו': אר"א, ודאי כך הוא. ולמדנו, שזו שהיתה חצופה, ואמרה מואב, שכתוב, ותקרא את שמו מואב, נראו ישראל בחוצפה אליהם כמו שהיא היתה חצופה שאמרה, מואב, דהיינו שמאב היה בן הזה. אבל הצעירה, שאמרה בן עמי, והסתירה דרכיה, גם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר