׳משה משה׳ בלא טעם מפסיק - שמשעה שנולד נקשר בדרגתו
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 24 · דף קפז ע"ב
לשון הזוהר
אֲבָל מֹשֶׁה דְּלָא הֲוָה בֵּיהּ פִּרוּדָא, דִּכְתִיב ׳מֹשֶׁה מֹשֶׁה׳ (שמות ג, ד) דְּלָא פָּסְקָא טַעֲמָא. כְּמָה דִּכְתִיב ׳אַבְרָהָם אַבְרָהָם׳ (בראשית כב, יא), דְּפַסְקָא טַעֲמָא. בְּגִין דְּהַשְׁתָּא שְׁלִים, מַה דְּלָא הֲוָה מִקַּדְמַת דְּנָא. פְּרִישׁוּ אִית בֵּין אַבְרָהָם דְּהַשְׁתָּא, לְאַבְרָהָם דְּקַדְמֵיתָא. אֲבָל מֹשֶׁה, מִיַּד דְּאִתְיְילִיד, אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְּנַהֲרָא הֲוָת עִמֵּיהּ, דִּכְתִיב ׳וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא׳ (שמות ב, כה). וּכְתִיב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד). מֹשֶׁה מִיָּד אִתְקְשַׁר בְּדַרְגָּא דִּילֵיהּ וּבְגִין כָּךְ ׳מֹשֶׁה מֹשֶׁה׳, וְלָא אַפְסִיק טַעֲמָא.
תרגום
אֲבָל מֹשֶׁה שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ פֵרוּד, שֶׁכָּתוּב ׳מֹשֶׁה מֹשֶׁה׳ (שמות ג, ד), שֶׁאֵין טַעַם מַפְסִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳אַבְרָהָם אַבְרָהָם׳ (בראשית כב, יא), שֶׁמַּפְסִיק הַטַּעַם, בִּגְלַל שֶׁכָּעֵת שָׁלֵם מַה שֶׁלֹּא הָיָה לִפְנֵי כֵן. יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין אַבְרָהָם הַנּוֹכְחִי לְבֵין אַבְרָהָם שֶׁבַּתְּחִלָּה. אֲבָל מֹשֶׁה, מִיָּד שֶׁנּוֹלַד, אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה הָיְתָה עִמּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא׳ (שמות ב, ב) - וְכָתוּב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - מִיָּד נִקְשַׁר מֹשֶׁה בְּדַרְגָּתוֹ, וּמִשּׁוּם זֶה ׳מֹשֶׁה מֹשֶׁה׳, וְלֹא מַפְסִיק הַטַּעַם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל משה דלא הוה ביה פרודא, דכתיב ׳משה משה׳ (שמות ג, ד) דלא פסקא טעמא. כמה דכתיב ׳אברהם אברהם׳ (בראשית כב, יא), דפסקא טעמא. בגין דהשתא שלים, מה דלא הוה מקדמת דנא. פרישו אית בין אברהם דהשתא, לאברהם דקדמיתא. אבל משה, מיד דאתייליד, אספקלריאה דנהרא הות עמיה, דכתיב ׳ותרא אותו כי טוב הוא׳ (שמות ב, כה). וכתיב ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ (בראשית א, ד). משה מיד אתקשר בדרגא דיליה ובגין כך ׳משה משה׳, ולא אפסיק טעמא.
התרגום: אבל משה שלא היה בו פרוד, שכתוב ׳משה משה׳ (שמות ג, ד), שאין טעם מפסיק, כמו שכתוב ׳אברהם אברהם׳ (בראשית כב, יא), שמפסיק הטעם, בגלל שכעת שלם מה שלא היה לפני כן. יש הפרש בין אברהם הנוכחי לבין אברהם שבתחלה. אבל משה, מיד שנולד, אספקלריה המאירה היתה עמו, שכתוב ׳ותרא אתו כי טוב הוא׳ (שמות ב, ב) - וכתוב ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ (בראשית א, ד) - מיד נקשר משה בדרגתו, ומשום זה ׳משה משה׳, ולא מפסיק הטעם.
מן המפרשים
הסולם: אבל משה דלא וכו': אבל משה שלא היה, בו פרוד שכתוב, משה משה, בלי טעם מפסיק ביניהם, כמו שכתוב, אברהם אברהם, שטעם מפסיק ביניהם, (כנ"ל אדרא אות רל"א) כי הפסק הטעם יורה שאברהם הב', עתה הוא שלם, מה שלא היה כן באברהם הא' מקודם לכן,…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: הא כתיב אל תצר וכו' פשט הקושיא מבוארת ואין להקשות דגם משאר אומות יצאו כמה גרים ואעפ"כ לא נצטוו ישראל שלא ללחום עמם. כי אלו הב' פרידות היו יסוד מלכות בית דוד עד מלך המשיח. וכל עוד שלא יזכו ישראל שיצאו מן הקליפה אלו הב' ניצוצות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: