ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 6: הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו › פיסקה 20 (קפז ע"א)

׳המלאך הגאל׳ - שנקראת מלאך כשנשלחת לזון את ביתה

בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 20 · דף קפז ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר ׳הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ וְגוֹ'׳ (בראשית מח, טז). הַאי קְרָא אָמַר יַעֲקֹב בְּרוּחַ קוּדְשָׁא, אִי בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אָמַר לֵיהּ, רָזָא דְּחָכְמְתָא אִית בֵּיהּ. הַמַּלְאָךְ, קָרֵי לֵיהּ מַלְאָךְ. וְקָרֵי לֵיהּ שְׁמָהָן אַחֲרָנִין. הָכָא, אֲמַאי אִקְרֵי מַלְאָךְ. אֶלָּא כַּד אִיהוּ שְׁלִיחָא מִלְּעֵילָּא, וְקַבִּילַת זֹהֲרָא מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא דִּלְעֵילָּא, (ס"א דכד) דִּכְדֵין מְבָרְכִין אַבָּא וְאִמָּא לְהַאי, אַמְרֵי לָהּ בְּרַתִּי, זִילִי נְטוּרִי בֵּיתֵיךְ, פְּקִידִי לְבֵיתֵיךְ. הָכִי עֲבִידִי לְבֵיתֵיךְ. זִילִי וְזוּנִי לוֹן. זִילִי, דְּהַהוּא עָלְמָא דִּלְתַּתָּא מְחַכָּא לָךְ, בְּנֵי בֵּיתְךָ מְחַכָּאן מְזוֹנָא מִנָךְ, הָא לָךְ כָּל מַה דְּתִצְטָרְכִי לְמֵיהַב לוֹן, כְּדֵין אִיהִי מַלְאָךְ.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, (שם) ׳הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ וְגוֹ'׳. פָּסוּק זֶה אָמַר יַעֲקֹב בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. אִם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר אוֹתוֹ, סוֹד חָכְמָה יֵשׁ בּוֹ. הַמַּלְאָךְ, קוֹרֵא לוֹ מַלְאָךְ, וְקוֹרֵא לוֹ שֵׁמוֹת אֲחֵרִים. מַדּוּעַ נִקְרָא כָּאן מַלְאָךְ? אֶלָּא כְּשֶׁהוּא שָׁלִיחַ מִלְמַעְלָה וּמְקַבֵּל זֹּהַר מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלְּמַעְלָה, (שֶׁאָז) שֶׁכְּשֶׁמְּבָרְכִים אַבָּא וְאִמָּא לָזֶה, אוֹמְרִים לָהּ: בִּתִּי, לְכִי שִׁמְרִי בֵיתֵךְ! פִּקְדִי אֶת בֵּיתֵךְ! כָּךְ עֲשִׂי לְבֵיתֵךְ! לְכִי וְזוּנִי אוֹתָם. לְכִי, שֶׁאוֹתוֹ עוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה מְחַכֶּה לָךְ, בְּנֵי בֵיתֵךְ מְחַכִּים לְמָזוֹן מִמֵּךְ! הֲרֵי לָךְ כָּל מַה שֶּׁתִּצְטָרְכִי לָתֵת לָהֶם. וְאָז הִיא מַלְאָךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר ׳המלאך הגואל אותי מכל רע יברך וגו'׳ (בראשית מח, טז). האי קרא אמר יעקב ברוח קודשא, אי ברוח קודשא אמר ליה, רזא דחכמתא אית ביה. המלאך, קרי ליה מלאך. וקרי ליה שמהן אחרנין. הכא, אמאי אקרי מלאך. אלא כד איהו שליחא מלעילא, וקבילת זהרא מגו אספקלריא דלעילא, (ס"א דכד) דכדין מברכין אבא ואמא להאי, אמרי לה ברתי, זילי נטורי ביתיך, פקידי לביתיך. הכי עבידי לביתיך. זילי וזוני לון. זילי, דההוא עלמא דלתתא מחכא לך, בני ביתך מחכאן מזונא מנך, הא לך כל מה דתצטרכי למיהב לון, כדין איהי מלאך.

התרגום: פתח ואמר, (שם) ׳המלאך הגאל אתי מכל רע יברך וגו'׳. פסוק זה אמר יעקב ברוח הקדש. אם ברוח הקדש אמר אותו, סוד חכמה יש בו. המלאך, קורא לו מלאך, וקורא לו שמות אחרים. מדוע נקרא כאן מלאך? אלא כשהוא שליח מלמעלה ומקבל זהר מתוך אספקלריה שלמעלה, (שאז) שכשמברכים אבא ואמא לזה, אומרים לה: בתי, לכי שמרי ביתך! פקדי את ביתך! כך עשי לביתך! לכי וזוני אותם. לכי, שאותו עולם שלמטה מחכה לך, בני ביתך מחכים למזון ממך! הרי לך כל מה שתצטרכי לתת להם. ואז היא מלאך.

מן המפרשים

אור החמה: קרי ליה מלאך וקרי ליה וכו' המלכות ואין ראוי שתקרא מלאך ושתקרא בשמות אחרנין שהם מורים אצילות כי אם הוא ח"ו מלאך דהיינו עולם הנפרדים למה נק' בשמהן אחרנין המורים אצילות בגין אדנ"י וכיוצא ולהכי לא תירץ אלא לשם אדנ"י כדמפרש ואזיל:

קרני אור: אי ברוח קודשא א"ל אי ברוח קודשא א"ל. בודאי ' רזא דחכמתא ' כו':

הסולם: פתח ואמר המלאך וכו': פו"א, המלאך הגואל אותי מכל רע יברך וגו '. מקרא זה אמר יעקב ברוח הקודש. ואם ברוח הקודש אמר לו, יש בו סוד החכמה. המלאך, שואל, קורא את המלכות מלאך, וקורא אותה בשמות אחרים וכאן למה נקראת המלכות מלאך. ומשיב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: